Kevin Carter

התבוננו בתצלום הבא.

חלקכם אולי מכירים אותו. הוא צולם במרץ 1993 ופורסם ב-26 לאותו חודש בניו יורק טיימס. התמונה מסתובבת ברשת באינספור מכתבי שרשרת שמספרים חצאי אמיתות, ובעקבות יוצריה אפילו הופק סרט הוליוודי, Kevin Carter וחבורת ה-"BANG-BANG CLUB".

התמונה הזאת מתארת סיטואציה מזעזעת של ילדה סודנית באפיסת כוחות ונשר שממתין בסבלנות למותה.

ילדה קטנה וטורף.

אך ישנו עוד טורף שאנחנו לא רואים, הצלם. קווין קרטר כורע מאחורי המצלמה שלו ומתבונן דרך העינית, הוא מצלם את התמונה ומסתלק מהמקום. אחרי הכל אין זה מתפקידו לעזור לה, לא במעט אוכל או מים ולא בלסייע לה להגיע לתחנת חלוקת המזון שהיתה בקרבת מקום  (כפי שטענו אחדים ממבקריו).

The man adjusting his lens to take just the right frame of her suffering, might just as well be a predator, another vulture on the scene.

לאחר פרסום התמונה הוצפה מערכת העיתון בפניות רבות של קוראים שדרשו לדעת מה עלה בגורלה של הילדה. העיתון, כמו גם הצלם לא ידעו לענות על השאלה הזאת.

קווין קרטר זכה בפרס פוליצר על תמונתו כשנה לאחר מכן. למרבה הצער הצלם המוכשר שסבל מבעיות בחייו האישיים לא הצליח לנצל את הפרס ולהעלות את חייו חזרה למסלולם. הוא שם קץ לחייו זמן קצר לאחר מכן, ב27 ליולי 1994.

התמונה הזאת מטיבה לספר סיפור, אך מעל לכל היא מעלה הרבה שאלות, על אפריקה, עלינו, על הילדה המסכנה. אין הרבה תמונות מתאימות מהתמונה הזו לדון על תפקידו של הצלם, האם הוא שם רק כדי לתעד או שהוא גם יכול לעזור, להתערב בנעשה, להפגין אמפתיה ולנסות להשפיע?

.