צילום ברשת והזנב הארוך

ברוח הבלוג בימים האחרונים לגבי "האם הפרסום ברשת עובד"? 

הפרסום ברשת עובד.
אבל בואו נבחן עבור מי הפרסום עובד.

כדי להבין זאת, בואו נכיר את מושג "הזנב הארוך". הזנב הארוך זאת תופעה מעניינת שבה סכום הפריטים המזעריים שווה או אף עולה על סכומם של הפריטים הגדולים. כדי להסביר זאת אשתמש בדוגמה הבאה:

תארו לכם עמודה מאוד מאוד גבוהה של מטבעות, נניח שיש בה מטבעות בשווי $4,338,500 והיא מייצגת את התמונה היקרה ביותר שנמכרה עד היום, והעמודה שבאה אחריה, שמעט נמוכה ממנה ויש בה מטבעות בשווי של רק $3,890,500. וכן הלאה, כל עמודה שבאה אחריה מייצגת תמונה שנמכרה בפחות כסף, עד שנגיע לתמונות שלנו, שנמכרות באתרי סטוקים למיניהם, תמונות שאנחנו מעלים לפליקר ותמונות שאנחנו מעלים לפורומים שונים. אם ננסה לתת לכל תמונה כזאת שווי כספי נגלה שהוא נמוך במיוחד, אולי שבריר של שבריר האגורה, שכן היא משלמת את עצמה דרך הפרסומות שאנחנו נחשפים אליהן באתרים הללו.

אם נתבונן בגרף הבא, נראה שהחלק הירוק מייצג אוכלוסיה קטנה עם הסתברות גבוהה, (תמונות יקרות) והחלק הצהוב מייצג אוכלוסיה גדולה עם הסתברות נמוכה (כל השאר).

אולי אפתיע אתכם כאן ואולי לא, אבל ההכנסה שנובעת מכל אותן תמונות "חסרות ערך", ביחד, (החלק הצהוב בגרף) גדולה יותר מההכנסה מכל התמונות היקרות להחריד שהזכרתי קודם וגם מהתמונות שהמחיר שלהן נראה סביר בעיניכם, כמו התמונות שאנחנו משלמים עליהן כדי לתלות בסלון, גלויות או התמונות ששילמנו עבורן לצלם חתונות שלנו (החלק הירוק בגרף). שוויין של התמונות הללו במונחי כסף נמוך או קרוב מאוד לסכום שווי התמונות שמחירן שבריר של שבריר הסנט!
המודל הזה אגב, עובד בכמעט כל תחום בכלכלת האינטרנט (למעט שווקים שהם קטנים מדי להיווצרות של זנב ארוך, כמו השוק בארץ שתלוי במקרים רבים בדוברי עברית).
אם ניקח את אתר המכירות EBAY כדוגמא, נראה שהרווח הגדול ביותר מגיע מפריטי "נישה" שבמקרים של חנויות רגילות לא היו נמכרים עקב חוסר כדאיות. גם אם ניקח את המוכרים הגדולים ביותר באיביי נראה שהם מהווים כ-2% מסך המוכרים, ולכל אחד מאותם מוכרים יש כמות עצומה של פריטים אשר 98% אחוזים מהם הם פריטי נישה וחלק קטן שהם בגדר "להיטים".
את כלל 98 האחוזים מתאר כריס אנדרסון עורך האתר WIRED בספרו, הזנב הארוך.

אם הסתקרנתם, אתם מוזמנים להמשיך ולהתעמק בנושא.

ברשותכם אגע במסקנות שלי מהמודל המעניין הזה: בעוד ששוק מסוים עשוי להיראות בעיניכם כערמה גדולה במיוחד של מטבעות, כדאי לראות כיצד מתפלג הרווח (או במילותיו של יאיר לפיד "איפה הכסף"?). הכסף, כך תגלו במהרה, נמצא בידיהם של 2% מהעוסקים בתחום, בד"כ אלו הם המפיצים של התוכן ולא יצרני התוכן. אנחנו הם אלה שיוצרים את התוכן ומעלים אותו לרשת, אבל מי שמרוויח מכך הם בעיקר גוגל, פייסבוק, פליקר ודומיהם.

המצב הזה מאפיין כמעט כל תחום ברשת - ספרים ,מוזיקה, סרטים וסדרות, וכמובן תצלומים. אם החלטתם להרוויח מהרשת בלבד(!) כדאי לדעת שהזנב הארוך ידאג לכך שכמעט לכל נישה שתבחרו בה תהיה דרישה, אבל בכל הנוגע לכסף כדאי להנמיך את הציפיות.

.