השראה #29

פינת ההשראה מציגה היום את סמדר אפשטיין פלגי.

מצורפים  שני תצלומי סטודיו ביתי של ילדיה.

סמדר היא בין השאר בעלת בלוג צילום נאה.
.

השראה #28

פינת ההשראה מארחת היום את מיכאל (מיכאל אחר, לא זה "שלנו"). מיכאל כתב:

אני מצרף 3 תמונות שצילמתי בחורף האחרון, בירושלים, עיר מגורי. כן, רק עכשיו.

נדמה לי שהסיבה שלא שלחתי אותם קודם (מבלי להתנצל) היא שפחדתי. אולי מהביקורת - שאחרים לא יימצאו בהם עניין כמוני - ואולי מהפרסום.

למעשה, אינני יודע מה הסיבה.

אני אוהב את השלוש האלה. הייתי קורא להן "רגליים". בימים של שלג יש לשמיים צבע מיוחד. לאוויר יש ריח מעט מתכתי, לא נעים. אנשים לא אוהבים לצאת החוצה בימים כאלה, גם בגלל הקור אבל יש משהו אחר, לא מוגדר. כשאתה מתבונן בשלג שנח על הארץ כל מה שנשאר מן האנשים הן טביעות רגליים. ארכיאולוגיה של יום אחד: "אתה רואה? כאן הידס לו ילד קטן. לידו צעד אחיו בצעדים בטוחים. שניהם הביטו לשמיים וצחקו."

מיכאל ישמח לתגובותיכם.
.

השראה #27

פינת ההשראה גאה לארח היום בשנית את דניאל וינטר. לדניאל יש אתר חדש שמציג את צילומי הנוף והאווירה הנפלאים שלו. פנו לעצמכם חצי שעה, הגיפו את התריסים ונשמו עמוק לפני שתצללו. מדובר בצלם מוכשר ביותר בעל ראיה ייחודית וספציפית.

דניאל כתב:

ברשותך אני מצרף למכתב חמישה צילומים שונים אך הפעם בשחור לבן, לצילומים בשחור לבן יש אופי וייחוד משל עצמם. העוצמה והדרמה, הרגש, המסר והרעיון עומדים בזכות עצמם ללא ה"רעש" של הצבע בצילום.

על כן זה בד"כ קשה ומורכב יותר לצלם בשחור לבן לעומת צבע. זו גם אחת מהדרכים שבהן אני מנסה לבחון ולבקר את צילומי. אני שואל את עצמי: האם הפריים הזה שצילמתי יהיה מעניין ומיוחד גם בשחור לבן?

אני מקווה שכן. נכון, זה לא מתאים לכל צילום אבל זה עוד כלי שעוזר לי לבדוק ולבקר את צילומי. דרך אגב, כל הצילומים המצורפים קיימים גם בצבע.

זה נכון. ההמרה לשחור לבן של תצלומים מסוימים גורמת להם לדבר אלינו ברמה יסודית יותר. המונוכרום שקט. ומים שקטים, כידוע, חודרים עמוק. צילום הנוף איננו ז'אנר שמתקשר באופן מוכני למונוכרום. להיפך, בדרך כלל אנחנו מעדיפים להתבונן בתצלומים כאלה כאשר רוויית הצבעים שלהם חזקה. דניאל מצליח לרגש אותי משום שהתצלומים האלה מגישים לא רק את מראה הנוף. הדרמה שלהם נובעת ממקור אחר. אמוציונאלי. פנימי.

.

Taryn Simon

Taryn Simon היא צלמת אמריקנית אשר עבודתה עוסקת במגוון סוגיות חברתיות ואנושיות שנויות במחלוקת. בשנים האחרונות היא עוסקת בחשיפת עשרות אתרים ומראות נסתרים מן העין. 

בפרויקט המעניין שלה - An American Index of the Hidden and Unfamiliar היא עוסקת  בדברים שקיימים בתוך גבולות ארצות הברית ואנחנו לא יכולים לראות אותם. היא בוחנת את התרבות דרך תיעוד של נושאים מתחומי כולל: מדע, ממשל, רפואה, בידור, טבע, ביטחון, דת. 

מה שמעניין בעבודה שלה זו העובדה שהיא לא מסתפקת רק בצילום של אותם מקומות אלא גם מצרפת לכל אחת ואחת מהתמונות טקסט מפורט שבה היא מסבירה את מה אנחנו רואים ובכך נותנת עוד הצצה לתוך הנסתר והחבוי.

הטקסט הוא עוד כלי עבודה - בכך היא מחברת בין הטקסט הכתוב לתמונה.

יחידת קירור קריוגנית המאחסנת את Robert Ettinger ואשתו – חלוצי הקריוגניקה (צילום: Taryn Simon)

מוטות דלק גרעיני באתר פסולת גרעינית פולטים קרינת צ'רינקוב (צילום: Taryn Simon)

חלק מרכזי בעבודתה (לטענתה 90%) הוא לא הצילום אלא מה שהיא צריכה לעבור עד שהיא מגיעה למקום שאותו היא צריכה לצלם - מדורי הביורוקרטיה. לא תמיד היא מצליחה לצלם את מה שהיא רוצה, לדוגמא - דיסנילנד סרבו לכך שהיא תבוא לצלם כי היא עלולה לפגוע בקסם של המקום.

יש לה עוד פרויקטים מעניינים מאוד שניתן לראות ולקרוא כמו:

The innocents 

A Living Man Declared Dead and Other Chapters

הרצאה של Taryn Simon באתר Ted על העבודה שלה ועוד - http://www.ted.com/talks/taryn_simon_photographs_secret_sites.html
.

השראה #26

פינת ההשראה גאה להציג היום את נדיה.
נדיה כתבה:

מדוע אני אוהבת לצלם... שאלה קשה קצת... כשהייתי בת 16 נכנסתי למעבדה של שחור לבן, הכנסתי דף למים וראיתי קסם, איך מול העיניים שלי מתפתח עולם שלם מכלום. ברגע הזה התאהבתי בצילום. נושאים אהובים עליי... האמת שאני לא יודעת... אין איזה נושאים מסויימים. אני פחות או יותר עובדת על פרוייקטים והם יכולים לכלול כמה נושאים. זה בערך הכול. האמת שאני אפילו לא יודעת למה שלחתי תמונות...

נדיה רואה דברים שנסתרים מעיני רובנו. היא מפיחה רוח חיים בחפצים שאין בנאליים מהם. אינני יודע מדוע, אבל התצלומים האלה מרגשים אותי. כשרון גדול.

.

השראה #25

פינת ההשראה מארחת היום את אודי ברם. אודי שלח סדרת תצלומים חורפיים מירושלים הקרה. הוא כתב כך (הוספתי מספר הערות משלי):

אמנם יש לשלוש התמונות מן המשותף, אך זו לא סדרת תמונות (לדעתי דווקא כן - העורך).

שתיים מהתמונות צולמו באוטובוס. אפשר להתייחס אליהן ביחד. התמונה השלישית, לעומת זאת, היא נפרדת, שונה. ובכל זאת, משהו באווירה ובסגנון של התמונות מאפשר להציג אותן ביחד (בהחלט).

לפי דעתי, בלוג צילום הוא מקום לדבר בו על טכניקה וציוד. רבים מעדיפים להתייחס לתוצאה הסופית בלבד ולראות בה מוצר שלם; אני מסכים עם גישה זו, אך לדעתי היא מתאימה לתערוכות ולא לבלוג צילום כמו זה (הבלוג הזה ממעט לעסוק בטכניקה משום שהיא מעניינת את עורכו ואת מרבית קוראיו פחות מן ההיבטים התרבותיים והפסיכולוגיים של היצירה הצילומית. יש ברשת בלוגים רבים שמתרכזים בה ואלה יבואו על הברכה, אבל אין פסול בנושאים אחרים). אז קצת על "מאחורי הקלעים" של התמונות:

שלוש התמונות צולמו בתנאי תאורה חשוכים, עם עדשת ניקון 35 1.8. שלושתן עברו עריכה קלה ביותר. השתמשתי בISO גבוה במיוחד - בין 1600 ל4000. אני לא עולה מעל ל1600 הרבה. את התמונה עם שתי הדמויות באוטובוס רציתי להבטיח שאתפוס גם בלי לפקס דרך העינית - לכן סגרתי צמצם לF8, והתוצאה היא ISO 4000.

התמונות גם צולמו בשחור לבן במצלמה, בjpeg, ולא עברו את "שיטת שלושת השלבים" הרגילה: מ-RAW דרך jpg צבעוני לjpg שחור לבן; הפעם צילמתי בשחור לבן מלכתחילה, והעריכה הקלה הייתה יכולה להתבצע בפיקאסה באותה המידה.

אשמח מאוד לתגובות וביקורות.

אודי ברם

ליצירת קשר וכד': https://www.facebook.com/udibram

דוויאנט ארט, למי שיש: http://bazzazx.deviantart.com/

ואימייל: udi_bram@walla.co.il

הערת העורך:

סדרת התצלומים הזאת מהווה ניסיון מעניין לעיסוק באווירה ובטמפרמנט של מקום וזמן מסויימים. הקונטרסט הזהיר, הטונים הכהים והדמויות המצועפות מדגישים את דוק הערפל שאפף את הצלם, את המרחק המנטלי שבינו ובין הסובב אותו, שמתגבר על הקרבה הפיזית. החזרה חשובה כאן: הסדרה כולה חזקה יותר מכל תצלום בודד.

לדעתי, ההיבט הטכני של יצירת התצלומים האלה לא מעלה ולא מוריד. אני מכיר היטב את הקושי שבקבלת תמונות חדות בתנאי תאורה בעייתיים, במיוחד כאשר החשיפה נעשית ללא הצצה בעינית וכאשר טבעת המיקוד של העדשה אינה מצוידת בשנתות מרחקים. מצד שני, על התצלומים לעמוד בזכות עצמם. כמות העבודה שהצלם השקיע אינה מעניינת איש.

.

השראה #24

פינת ההשראה מארחת היום את אור יוגב ואת סדרת התצלומים שלו - "התספורת".

אור כתב:

גדלתי בקיבוץ בצפון, אומנות תמיד הייתה בעורקי עוד מגיל  צעיר, בעיקר ציור. צילום תמיד היה ברקע אך אף פעם לא באופן רציני, קיבלתי את הרפלקס הראשונה (קנון AE-1 PROGRAM) מאבא בתקופת הצבא, אבל מהר מאוד ובעיקר בגלל המחסור בפילם זה נפסק. נכנסתי לתחום הצילום הדיגיטלי לפני כמעט שנתיים, עדיין בצעדי הראשונים בתחום.

בסדרה של התספורת ניסיתי ליצור תחושה דרמטית, כאילו מתחולל שם משהו מאיים כמו סרט אימה.

בסדרה הזאת בולטות עינו הייחודית של הצלם ומיומנות טכנית מרשימה. גם אם העבודה הזאת לא בשלה, אין לי ספק שלאור מצפה עתיד מזהיר. היסודות כבר מונחים במקום הנכון.

אור ישמח לתגובותיכם.

.

השראה ומה שבא אחריה

אחד הכלים שדרכם אפשר להשתפר בצילום מלבד לצלם הרבה / לקרוא / ללמוד היא דרך הסתכלות בתמונות של אחרים. אני ממש אוהב להסתכל על התמונות, אך הקושי המרכזי הוא שכיום האינטרנט מלא באתרי תמונות שאם הייתי רק מסתכל על תמונות כל היום לא היה לי את הזמן לעשות שום דבר אחר. 

אבל קורה שיש איזו תמונה שתופסת אותך על ההתחלה, לא ברור מה בה תפס אותך, הצבעים, הקומפוזיציה, הנושא, זה יכול להיות דבר אחד או שילוב של מספר דברים.

כשנתקלתי בתמונה הזאת היא ישר תפסה אותי - יש בה משהו מעניין, השילוב בין המדיום הדיגיטלי לבין מצלמת פילם, זווית הצילום, המצלמה עצמה (האפשרות לצלם מגובה מותניים), הצילום מנקודת המבט של הצלם - ממש להיכנס לאיך שהצלם רואה את התמונה ולא רק התוצאה של מה שהצלם בחר לצלם. בקיצור אהבתי את התמונה.

לאחרונה הגיעה לידי מצלמת Wagoflex (על המצלמה הזאת נדבר בפעם הבאה) והחלטתי לנסות לשחזר את התמונה שאהבתי - והנה התוצאות:

צלם מצלם צלם

ידוע לי שחיקוי של תמונות אינה הדרך הטובה היותר לשיפור בצילום, אך עם זאת יש משהו ברעיון הזה שרציתי לנסות אותו, העניין המרכזי הוא המצלמה הישנה שעליה ארחיב בהמשך (מחכה לפיתוח של התמונות).

השראה #23

פינת ההשראה מציגה היום את דניאל וינטר.

דניאל כתב:

ראיתי שיש לך פינה בשם "השראה" אז החלטתי לצרף מספר צילומים שלי ,לא רק מהמקום ומהמובן של השראה אלא יותר מהמקום של לחלוק לשתף ובעיקר לגעת.

כמה מילים עליי: וואו ....בן 46 נשוי+2 בנים מקסימים (אורי ובר) "מתעסק" בצילום גם כן משנות ה-80 ( לא כמקצוע ,כאהבה). מעולם לא למדתי או לקחתי קורסים, הכל בניסוי ותהייה ולמידה עצמית. נהנה מהתהליך עצמו ומאושר כשאני מצליח לבטא את הרעיון. אוהב את הטבע והנוף שסביבנו, מטייל ומנסה להעביר תחושות ורגשות שלי דרך המקומות אותם אני מצלם, מנסה להסתכל על דברים קצת אחרת, דבר שטוב לחיים בכלל מתברר. מאד אוהב את הלילה והחשיפות הארוכות.

דרך נוספת שבה אני מתאר את הצילום בעבורי : "זה הרבה יותר זול מללכת לפסיכולוג".

נ.ב

מכיוון שאני עוד מתקופת הדינוזאורים החיבור שלי לפוטושופ הוא מינימאלי (זו מין שריטה כזו....) והצילום בעיני הוא עד לחיצת הכפתור ולא מה שקורה אחרי ,על מסך המחשב.

דניאל מצטיין בחושים חדים לקו ולצורה בסצנות טבעיות. החשיפות הארוכות שלו אהובות עלי במיוחד. הוא מצליח לצייר קשת רחבה של רגשות אישיים באמצעות אובייקטים בתוך הנוף. מומלץ לשוטט בגלריה של דניאל כאן.

.

השראה #22

פינת ההשראה מארחת היום את ישי פרסול.

ישי כתב:

שמי ישי פרסול, אני חבר קיבוץ נערן, עוסק בחינוך ציוני חלוצי. בין מפגש חינוכי למשנהו אני מסתתר מאחורי המצלמה החבוטה שלי ומציץ על חברים, מדבריות וארכיטקטורות קיבוציות.

ישי ניחן בעין רגישה לארכיטקטורה טבעית ואנושית. אתם מוזמנים לעיין בגלריה שלו.

.

השראה #21

פינת ההשראה שמחה לארח היום את אבשלום בן צבי.

אבשלום כתב:

שמי אבשלום
אני חבר קיבוץ משעול בנצרת עילית, עוסק בהדרכה בתחום הרעיון הציוני, רוב הזמן מעבד תמלילים: קורא (הרבה), כותב (פחות), ועורך.
בזמן הפנוי מצלם בצורה חובבנית, לפעמים דברים גדולים ובד"כ דברים קטנים, כמעט לעולם לא אנשים.

אבשלום מתמקד בפרטים שרובנו חולף לידם מבלי לראותם. התרשמתי מתשומת הלב שלו לצבע, לצורה ולמרקם. בתצלומים שלו ניכר הקשר לאדמה ולכל מה שהיא מצמיחה. עוד מעבודתו של אבשלום תוכלו למצוא בגלריה שלו.

.

צילום רחוב

לאחרונה התחלתי לקרוא יותר ולחפש חומר על צילום רחוב - מדיום שלא מעט נכתב, סופר ולא מעט גם צולם.

אם אני אהיה כנה - כבר הרבה זמן רציתי לכתוב על נושא זה ואפילו התחלתי לרשום פוסט על Henri Cartier-Bresson, אחרי שמצאתי סרטון לא קצר שבו ברסון מדבר על הצילום שלו (משום מה הורידו את הסרטון הזה די מהר מהאינטרנט). אבל אז  הרגשתי קצת דל בחומר וברוח ולכן פניתי לאינטרנט ושם נתקלתי בספרון Street Photography for the Purist , מדובר בספר שניתן להורדה בחינם שבו הצלם Chris Weeks אסף מאמרים שכתבו צלמים מכל רחבי העולם בנושא של צילום רחוב. טרם סיימתי לקרוא אך הוא מומלץ בחום.

תוך כדי הקריאה בספר הגיע הפוסט של שאול שהמליץ , ובצדק, לקוראים הנאמנים של בלוג זה לקרוא את הספר The Practice of Contemplative Photography.

וכך הגעתי למצב שבו מתוך רצון לכתוב משהו בנושא התחלתי לקרוא יותר מדי ופחות מדי לעשות (מכירים את זה?)

ולכן סגרתי את הספרים ולקחתי את המצלמה שלי ויצאתי לרחוב - פייר, התאכזבתי.

אף אחד לא חיכה לי שם שאצלם אותו וגם גיליתי שאולי אני לא עשוי מהחומרים של צלם רחוב.

אבל גם הבנתי שלכל אחד יש את היתרונות והחסרונות שלו...

I love getting close to people. smiling. creating a contact. only after having one this - making conversation - I will pull out the camera, and perhaps, make a photograph.

Rainer Pawellek from Street Photography for the Purist

וכך פגשתי את אלכס...

זה היה יום ארוך מדי, שבסופו עליתי על אחד מהאוטובוסים האחרונים בדרכי מאי שם לאי שם, וכמו שתמיד עושים על האוטובוס, חיפשתי מקום טוב לשבת בו... ואז קלטתי בחור צעיר שיושב ומנגן על הגיטרה שלו. התיישבתי בסמוך, הורדתי את האוזניות והתחלתי להקשיב. הוא ניגן קצת מכל סוג - היה שם רוק, בלוז וגם קצת ג'אז. התחלתי לגלגל שיחה להיכרות (לא מעמיקה יותר מדי - היה לי עשרים דקות נסיעה), גיליתי ששמו אלכס ושהוא בכלל ראפר. לאחר שהוא השמיע לי שיר של B.B. King, שלפתי את המצלמה מהתיק ושאלתי אותו אם הוא יהיה מוכן שאני אצלם אותו. הוא ממש התלהב.

צילמתי מספר תמונות ולקחתי את המייל שלו.

עמדתי במילתי ושלחתי לו את התמונות - אך טרם קיבלתי תשובה. ולגבי צילום רחוב. אני משתדל להתאמן...

שבועות בים

השראה #20

פינת ההשראה מארחת היום את שירן בן יעקב. שירן כתב:

אני חבר קבוץ נערן.
אני מצלם, כותב, עוסק בחינוך יהודי ציוני, פועל למען השלום האזורי והעולמי ומשתדל לגדל חתול וכלב.

רק לעתים רחוקות אני נתקל בצלם מגוון כמו שירן. הראייה הייחודית שלו מצטיינת באבחנה דקה ובחוש מפותח לאסתטיקה. כדאי להתרשם מהפורטפוליו שלו.

.

השראה #19

פינת ההשראה מארחת היום את עומר ביטס. עומר כתב:

אני עומר, בן 22 , מקרית ביאליק, מצלם כבר..כמה שנים , אבל נאמר שבצורה 'רצינית' בשנתיים האחרונות  (מה זה רצינית? מוצא את עצמי מצלם לשם הצילום עצמו, לא רק לשם התיעוד גרידא וכמו כן, מצלם בצורה מודעת יותר) . לצילום הגעתי דרך תיעוד - בתחילה של התחביבים של חברים שלי ומאוחר יותר בתיכון וכצלם היחידה בצבא.
אני רוצה להציע לפינת ההשראה כמה תמונות שצילמתי היום בחוג ברייקדאנס שמעביר חבר שלי, בחיפה. בתמונות יש שמץ ממה שספגתי כאן בבלוג וכמובן מהתמונות שלך- לא לפחד מגרעיניות, לצלם לפעמים בלי לחשוב יותר מדי, מגובה המותן ובהערכה שבאה מתוך היכרות עם המצלמה והעדשה, לנסות להעביר את רוח הדברים כמכלול ולא רק דרך פרט מסוים בתמונה.
מקווה שהצלחתי להעביר משהו מכל אלה דרך הנושא של התמונות האלו.

אתם מוזמנים לבקר בגלריה של עומר, שמשובצת באבנים יקרות.

.

agfa 200asa

"מה פתאום כולם נזכרו להתחיל לפתח פילם?" שאל אותי המוכר בחנות, אני לתומי עניתי שרק עכשיו סיימתי את הפילם.

"יכול להיות שכך הדבר" ענה המוכר, "אבל פשוט אגפא הפסיקה לייצר פילם לפני 4 שנים". 

לא בדקתי את הנושא, המוכר נראה לי אמין מספיק. החלטתי לקחת את הסיכון ובכל זאת לפתח את התמונות... 

נראה לי שאני מתאהב מחדש - בקרוב גם יגיעו התמונות ממצלמת ה-Zeiss Ikon Signal Nettar, שהייתה שייכת לאמא שלי.

שנתיים

נועם כבר בן שנתיים