שתי המלצות חמות

ידידת המערכת Aya Wind פרסמה באתר שלה סדרת תצלומים חדשה בשם Beit Zvi - Performing Arts. הסדרה מהווה הישג עריכתי (יש מלה כזאת?): תחושת המועקה הולכת ומתחזקת מתצלום לתצלום עד שהיא כובשת אותך. יחד עם זאת, האתנחתות השזורות פה ושם עושות אותה שקטה ומעודנת מכפי שעלולה היתה להיות. התצלומים מלאים באלימות מרומזת. קל היה להיגרר אחריה וליצור סדרה דרמטית וצעקנית, אבל הטיפול של הצלמת בחומר המצולם יצר עבודה שנעים להתבונן בה. הטעם הנותר בפה אינו מר אלא רק מריר.

Aya כתבה:

הסדרה (...) מבוימת לחלוטין על ידי, במשך כחודשיים בביקורים חוזרים בבית צבי. בכל צילום כזה נכחנו המצולם (סטודנט למשחק), אני והמצלמה. התעקשתי על אינטימיות ושקט בכל אינטרקציה. ההנחיה הבסיסית היתה, "לשחק" מוות, מתוך הבנה כי השקט הטונוסי, הפיזי, הריק המחשבתי, וניטרול ה"משחק" היומיומי שלהם יביא את מהותם אל פני השטח.

Photograph: Aya Wind

Volcman (ג'וש ת"ג), ידיד נוסף של המערכת, מתאר בסדרת פוסטים מעניינת בבלוג שלו את קורותיו בעת צילום פרוייקט אישי שנושאו חיי הלילה של תל אביב. הפרוייקט עדיין רחוק מהשלמתו, אבל ההצצה לתוך תודעתו של צלם שיוצא לחקור נושא לא מוכר מרתקת אותי. בדרך כלל אנחנו נחשפים לפרוייקטים כאלה רק לאחר שהם נחתמים. לעומת זאת, במקרה של Volcman אנחנו מוזמנים להתלבט יחד איתו בשאלות הנוגעות למיקוד העבודה (היכן לצלם ובאילו נושאים ספציפיים לבחור), למאפיינים הצורניים שלה (למשל, צבעוני או שחור לבן) ולקשיים פיזיים ופסיכולוגיים איתם עליו להתמודד (עייפות, קור, חששות לבטחונו והקושי להתקרב לזרים ולפתוח איתם בשיחה). עד עתה התהליך מעניין יותר מהתוצאה, אבל אני משוכנע שהפרוייקט של Volcman יעלה יפה.

Photograph: Volcman

.