על התמחות

אין צורך לדחוק. זה לא עובד כך. יום אחד אתה מגלה שבעצם אתה חש בנוח עם נושאים מסויימים מאד. זה לא דבר חדש כמובן, אבל לא הצלחת לשים על זה את האצבע קודם לכן. ואז, לאט לאט, אתה מתחיל להתמחות ולזנוח (אף פעם לא לגמרי) דברים אחרים שעשית. יותר עדשות מעלות אבק בארון, אתה "מתעסק" פחות בתצלומים שלך ומוצא את עצמך מצלם פחות ופחות, עד שאתה מגיע למעין steady state שבו הצילום והחיים שלך אינם מפריעים זה לזה. מצד שני, אתה לא מצלם פחות תמונות שאתה אוהב. אולי אפילו יותר מאשר קודם.

מצויינות? היא תלויה בהשוואה לאחרים. אין צורך בציונים. די בכך שאתה נהנה ממה שאתה עושה ואוהב את התוצאות.

.