אם התמונות שאתה יוצר לא טובות מספיק...

אחת מאמרות השפר הידועות ביותר בז'רגון הצילומי מיוחסת ל-Robert Capa:

If your pictures aren’t good enough, you’re not close enough

קאפה (1913-1954) ייסד במידה רבה את הפוטוג'ורנליזם המודרני. דמותו נערצת עד היום ומהווה מודל לחיקוי בקרב זן מיוחד של צלמי עיתונות, הלא הם "צלמי המלחמות" (גם כשהם מצלמים בעיתות שלום הם נותרים במהותם צלמי מלחמה. אתם יודעים על מה אני מדבר). קראתי את האוטוביוגרפיה של קאפה. הוא היה הרפתקן עם מצלמה ביד, מכור לאדרנלין, אדם חסר סבלנות, אגוצנטרי ובודד. הוא נמשך לסיטואציה, לסכנה ולדרמה שבה. האנשים הבודדים שפעלו בסיטואציות שצילם עניינו אותו פחות. הם שימשו לו ניצבים, חסרי ערך בפני עצמם, אנונימיים. אתם מכירים את התצלום הזה:

Robert Capa, Loyalist Militiaman at the Moment of Death, Cerro Muriano, September 5, 1936

העניין שלנו בסיטואציה המתוארת בו הוא פלקאטי. האיש שמופיע בו אלמוני. קאפה מעולם לא טרח לברר מיהו אותו חייל שהנציח ברגע מותו, מהו סיפורו, האם השאיר אחריו ילדים? שירים? יומן? כל אלה לא עניינו אותו. מרגע שיצר את אותו תצלום דרמטי, אייקוני, סיים את עבודתו. אפשר להמשיך הלאה, אל החייל המת הבא.

אבל לאמרה של קאפה יכולה להיות משמעות נוספת. מה אם נחשוב על סוג אחר של קירבה, כזאת שאיננה פיזית בלבד? זה הרי יעשה את המשפט הזה נכון עוד יותר. ככל שנכיר את האנשים שאנחנו מצלמים כך התצלומים שלנו יהיו משמעותיים יותר, חזקים יותר (לפחות בעינינו ובעיני המצולמים) ו"טובים" יותר. אינני מדבר על צילום מבוים; אני מתכוון לאמון בין הצלם לבין המצולם. לאמפתיה. להומאניות. קחו למשל את הז'אנר המכונה "צילום רחוב": הכלל הראשון שלו הוא קירבה. על הצלם להימצא במרחק קטן ככל האפשר מהנושא האנושי שלו על מנת שזה יתפוס את מירב תשומת הלב בתצלום. שימוש בעדשה ארוכה לא יעבוד כאן. הוא יבטל את הרקע ובכך יוציא את נושא התצלום מהקשרו המרחבי. אבל האם הקירבה הפיזית היא ביטוי לקירבה אנושית? חוששני שלא. צילום הרחוב הוא בהגדרתו מציצני במקצת. הגיבורים שלו אנונימיים - דמויות אלמוניות בסיטואציה סביבתית שתפקידן למלא חללים בקומפוזיציה. תצלומי "רחוב" טובים יציעו למתבונן רמזים לאנושיות: הבעת פנים מעניינת, אינטראקציה בין שתי דמויות או אפילו ביטוי של רגשות, אבל האנונימיות תישאר בעינה. הקירבה הפיזית של המצלמה היא רק קירבה פיזית.

יצירת אמון היא אתגר. במיוחד כשלפניך אדם זר. אין די בטכניקות שמטרתן הסוואת כוונותיך: אולי הן יעזרו לך לתפוס סיטואציה ספונטאנית, אבל ערכו הרגשי של התצלום שתפיק יהיה קטן ברוב המקרים. אזור אומץ. צור קשר עין. פתח בשיחה קצרה. נכון, זה לא יהיה "צילום רחוב" לשמו. זה יהיה סתם צילום מעניין.

.