אחת הרעות החולות ששוטפות את ספירת הצילום באינטרנט היא ההתמסרות לטעם הפופולארי. גודש התצלומים אליו אנחנו נחשפים כל הזמן פוגע ביכולתנו לחשוב בשקט, להעמיק, ליצור אמנות. הצילום הופך לדידנו לעוד דרך בה נוכל "לשווק" את עצמנו לעולם. כמו בשיווק של מוצרים, המסר צריך להיות אסתטי, נאמן לטעם הקהל, סנטימנטלי ובעיקר פשוט. זהו צילום שמבוסס על טכניקה ועל "מראה". אין צורך באמירה פילוסופית עמוקה על מנת לסחוט את ה-Wow (איזו מלה מתועבת) מקהל הצופים האלמונים. למען האמת קיטש יעשה זאת טוב יותר. לכן אנחנו יוצרים קיטש. איננו עושים זאת במודע - אנחנו לא עד כדי כך ציניים - אבל אנחנו נחשפים לכמויות גדולות כל כך של קיטש עד שכושר השיפוט שלנו מתערער. ואז אנחנו נסחפים במערבולת ומתחילים ליצור אותו בעצמנו. רק כדי לסבר את האוזן, קיטש הוא לא רק שמלות מלמלה ורודות, בלונים בצורת לבבות או תצלומים של שקיעת השמש. קיטש הוא כל מה שנוצר על מנת לפנות אל הסנטימנטים של ההמונים. הוא משתמש בתרבות הזרם המרכזי על מנת להשיג אהדה. כמו השיווק של מוצרים מסחריים.
קיטש |
עוד קיטש |
ועוד קיטש |
יש עוד סיבה לכך שאנחנו יוצרים כל כך הרבה קיטש: הצילום per se (בלטינית - כשלעצמו). כמה פעמים יצאתם לצלם כדי ליצור תצלומים יפים? אני בטוח שאתם עושים זאת לעתים קרובות. ובכן, כשאנחנו מצלמים למען הצילום עצמו, כשהצילום הופך מאמצעי למטרה, מה שניצור יהיה כמעט בהכרח דל, שטחי ובלתי משמעותי (בהקשר זה זכורה האימרה של Gary Winogrand: "אני מצלם כדי לראות איך הדברים נראים כשהם מצולמים"). זה קורה מפני שאנחנו מקדישים את מלוא הריכוז שלנו לעבודת הצילום במקום להפנות אותו למה שמתרחש מסביבנו, לניואנסים הדקים של אור וצל, לריחות, לטעמים, לפני האנשים, לקולנו הפנימי. על מנת ליצור אמנות עלינו להתכוון. להיות מונעים בכוחו של צורך לומר משהו חשוב.
הצילום משרת מטרות רבות: אנחנו מצלמים על מנת לזכור טוב יותר כיצד נראו האנשים היקרים לנו, על מנת ליצור רשומות אישיות, על מנת לשתף אחרים בחוויות שלנו. יש מי שמצלם כדי לתעד את ההיסטוריה הציבורית, יש מי שמצלם על מנת להתפרנס, אחרים משתמשים בצילום כדי ליצור אוסף נתונים ורבים אחרים מצלמים על מנת שיהיו להם חפצים יפים לקשט בהם את קירות ביתם או את הבלוגים שלהם.
לעתים רחוקות אנחנו מצלמים כדי לבטא את המחשבות הכמוסות שלנו, את השמחה או את הכאב שאנחנו חשים. רק כשאנחנו מצלמים כדי לממש את המטרות האלה אנחנו יוצרים אמנות, בין אם אנחנו מציגים אותה לראווה ובין אם לא.
.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה