מעט פטישיזם

לפני שנה וקצת פירטתי (כאן) את תכונותיה של המצלמה שהייתי רוצה. ובכן, הלילה עומדת להיות מוצגת מצלמה (למעשה זו מערכת שלמה) שצפויה לענות על רוב רובן של הדרישות שלי. לפי מיטב הבנתי זאת מצלמה מוגבלת: היא אינה מתאימה לעדשות זום (העינית שלה אינה מותאמת לשינוי הדרגתי של שדה הראיה). המגבלה הזאת תפסול אותה בעיני רוב הצלמים, שעבורם החלפת עדשות היא רע הכרחי שרצוי לצמצמו למינימום. אבל, המצלמה הזאת שומרת על הממשק הפשוט והאינטואיטיבי שרווח עד סוף שנות השמונים, לפני שהמצלמות הפכו למחשבים קטנים: חוגת מהירויות וחוגת פיצוי חשיפה על גבי הלוחית העליונה של הגוף וחוגת מפתחי צמצם בבסיס העדשה. כל הפרמטרים של החשיפה גלויים לעין כל העת, ללא צורך בבהיה במסכים או בחיפוש הנתונים בעינית. זאת מצלמה בגודל הנכון, במשקל הנכון ובצורה הנכונה. מצלמה שקוראת לצלם להחזיק אותה בידיים, להציץ בעינית שלה ולחשוף. מצלמה שבמצבה הטבעי תלויה ברצועה רחבה מסביב לצוואר ולא תחובה בתיק. בניגוד למצלמות EVIL אחרות היא עבה מספיק כדי לתת לצלם את התחושה הבשרנית הדרושה לשם אחיזה בטוחה ויציבה. יד ימין עוטפת את צידה הימני ויש שמאל תומכת בעדשה. די לי להביט בצדודית שלה וכבר כף ידי הימנית מתעקלת לפי מידותיה.

אינני יודע עד כמה המצלמה הזאת "מהפכנית", או אפילו חדשנית. אין לי מושג איזה חיישן יש בה, עד כמה הוא מפורט, רועש או מרובה ביטים. אבל כל זה לא מעניין אותי. קשה לי לחשוב עליה במונחים של ספציפיקציות כמותיות. כל מה שאני יודע הוא שמתחשק לי להרים אותה אל עיני, לסובב אנה ואנה את טבעת המיקוד של העדשה ולחשוף. אני יכול לשמוע את נקישתו הרכה של התריס.

.