דברו פחות, צאו לטייל, קראו יותר, האזינו למוזיקה, תפסו תנומה קצרה בצהרים ולכו לישון מאוחר יותר בלילה, התחברו לאנשים חכמים מכם, כבו את הטלפון ואת המחשב, הצטרפו לקבוצת תיאטרון, בקרו במוזיאון הקרוב, שוחחו עם אנשים שאתם לא מכירים, כתבו שירים, צאו להפגנה, לימדו שפה חדשה, הניחו למצלמה.
והפסיקו כבר להתאמן. החיים שלנו מתרחשים כעת, לא בעוד חודשיים ולא בעוד שנתיים. צלמו כאילו התמונות שאתם יוצרים הן האמנות שלכם, הזיכרון שלכם והמורשת שלכם לעולם.
 |
| Photograph: Guido Harari |
.
שאול שלום, אני כותבת לך בתגובה לפוסט הזה כי לא ממש ידעתי איפה, אז התנצלותי אם זה לא המקום,
השבמחקקודם כל גיליתי את הבלוג המקסים הזה ממש בטעות שבוע שעבר, והספקתי כבר לטייל בו בכמה כיוונים, ותודה על האהבה לצילום הניבטת מכל אות. התרשמתי שאתה לא סתם מצלם, שזה הסיפור של הנשמה,
יש כמה שאלות צילומיות שהתהרהרתי בהן, וחשבתי שתבין:
1. מה אתה חושב על עריכת תמונות, לא ברמה פוטושופית, אלא משהו פעוט, ברמת פיקאסה? קצת חדות, או קצת הדגשת צבע? אתה לא מרגיש שזו קצת רמאות? אני יודעת שהיום זה כמו לשאול מה אתה חושב על לחם עם קמח, אבל עדיין מרגיש לי להראות תמונה שצילמתי, אחרי עריכה, כמו סוג של שקר...
2. אני רואה שאת מרבה מאוד לצלם אנשים... אתה מצלם ככה סתם ברחוב?
אתה מבקש מהם רשות? מאוד הייתי רוצה לצלם אנשים ברחוב, כלומר באמצע עיסוקיהם הטבעיים, מה שנקרא "ספונטני", אבל אני מרגישה שיש בזה משהו מאוד חודרני, פולש, ודי לא הוגן- אם אתה לא מבקש רשות (או במילים אחרות- אני די מתביישת לבקש מהם), אז... איך מתחילים לצלם אנשים ברחוב?
אולי כדי להסביר את השאלות אציין אני סטודנטית לאומנות בסה"כ בת 20, והניסיון שלי הוא חובבני לגמרי... עם אהבה ותשוקה גדולות מאוד לצילום אומנותי.
יעל, עניתי לך כאן:
מחקhttp://sneye.blogspot.com/2012/01/blog-post_17.html
יעל,
השבמחקאני לא שאול אבל חשוב שתדעי שתמונות תמיד עוברות עיבוד כלשהו, אם זה בתוך המצלמה או על מחשב. גם בצילום בפילם תמונות עברו עריכה בחדר החושך, אם זה בזמן פיתוח הפילם או שלב ההדפסה על הנייר. בתקופה מאוחרת יותר של צילום בפילם, הנגטיב נסרק והמשך העיבוד בוצע בפוטושופ.
תיקוני צבע, חדות קונטרסט וחשיפה עומדים בכל כללי האתיקה העיתונאית מאז ומעולם, אז אני חושב שהם מספיק טובים גם בשביל הצלם החובב.
כעבודת אמנות אני גם לא רואה בעיה עם שימוש בעריכה כבדה יותר, ושוב גם בתקופה האנלוגית אמנים שילבו צילום וציור ובניית מונטאז'ים וכיו"ב.
לגבי צילום ברחוב, אם את רוצה לשמור על הספונטניות של התמונה אז אי אפשר לבקש רשות קודם... יש שלל דרכים לצלם ברחוב מבלי שירגישו בך, זה דורש אימון וסבלנות.
אם את מרגישה שצילום אנשים זרים ברחוב זה חודרני ולא הוגן אז מדוע את רוצה לעשות זאת? אני חושב שצילום צריך להתבצע ממקום של נוחות (ואני לא מדבר על נוחות פיזית). אם לא נוח לך לצלם סיטואציה מסויימת אז אל תנסי, התוצאה לא תהיה טובה. עדיף שתתמקדי בלצלם נושאים שאת כן מרגישה בנוח איתם.
בהצלחה :-)
שגיא (צלם רחוב - www.sagi-k.com)