היכנסו לכאן.
לא, זאת לא חנות מקוונת. זאת רשימת הציוד של Scott Kelby, צלם מוערך, מומחה פוטושופ ומחבר סדרת המדריכים הפופולאריים לצילום The digital photography book (שהכרך הרביעי בהם צפוי לצאת לאור בעוד חודשיים) כמו גם ספרי הדרכה אחרים.
מהיכן להתחיל?
קודם כל, הרשימה הזאת ארוכה מדי עבור צלם שמכבד את עצמו. צלם מנוסה יסתפק ברבע מן הפריטים האלה אם לא פחות. נראה ש-Kelby הוא חובב צעצועים יקרים יותר מאשר צלם (והדוגמאות לעבודתו יעידו על כך, אבל זה כבר עניין של טעם). אין ברשימה הזאת התמקדות או התמחות או finesse.
שנית, Kelby גאה בציוד שצבר. כשאני פותח את ארגז הציוד שלי אני מתבייש: מדוע לעזאזל חשבתי שאני זקוק לכל זה? יש שם עדשות שלא נגעתי בהן בשנה שחלפה.
שלישית, רשימת הציוד תופסת מקום מרכזי באתר של Kelby. כאילו מה שעושה אותו לצלם מוצלח הוא קודם כל הציוד ואחר כך עיבוד התמונה, הטכניקה הצילומית והעין שלו. בסדר הזה.
רביעית, בספריו מרצה Kelby שוב ושוב על כך ששימוש מושכל בכלים פשוטים עשוי לחסוך את הצורך בכלים יקרים. רשימת הציוד שלו מעידה שהוא לא באמת מאמין למה שהוא מלמד.
רביעית, בספריו מרצה Kelby שוב ושוב על כך ששימוש מושכל בכלים פשוטים עשוי לחסוך את הצורך בכלים יקרים. רשימת הציוד שלו מעידה שהוא לא באמת מאמין למה שהוא מלמד.
ולבסוף, Kelby לא מבזבז אפילו שניה בדרך לארנק של קוראיו. לחיצה על פריטי הציוד ברשימה שלו אינה מובילה לדוגמאות של תצלומים שהופקו באמצעותם, לרשמים שלו כמשתמש בהם או אפילו לטבלאות של ספציפיקציות. היא תוליך אתכם הישר לאחת מחנויות צרכי הצילום הידועות ואל דאגה, Kelby יגזור חלק (אמנם קטן) מכל מכירה שתיעשה בהפניית האתר שלו.
נכון, רבים עושים זאת. שמו של אדם הוא נכס וזכותו למנף אותו לשם צבירת רווחה חומרית. אבל Kelby שקוף. הבלוג שלו דל בתוכן מקורי (רק בזכות הכותבים שהוא מארח כדאי לעיין בו לפעמים). הכל רדוד, פשטני, מרגיז. Kelby מייצג בעיני את עולמם הנאלח של אנשי המכירות עוטי חליפות הפסים סרות הטעם. הכל אצלו מראית עין. התצלומים שהוא מציג לראווה יכולים היו לנצח בכל תחרות תצלומים אבל הם ריקים מהבעה. הבלוג שלו רועש, צבעוני וראוותני אבל חף מעומק אינטלקטואלי. למרות כל הטרוניות שלי נראה שהנוסחה הזאת עובדת. אחרת לא היתה ברשותו רשימת ציוד מפוארת שכזאת.
אם אתם חושבים שהבעיה איננה של Kelby אלא שלי, אתם צודקים. הוא מרגיז אותי. אני מתייחס לאמנות שלי ברצינות. אני מנסה ללמוד, לחדד את הראיה שלי, לזקק את החשיבה שלי. Kelby שונה. עבורו הצילום הוא אובססיה טכנולוגית שהפכה למקור הכנסה והוא מנסה ללמד אחרים כיצד "לעשות את זה". טיפוסים כמו Kelby לא רק שלא היו תורמים לי אילו נתקלתי בהם בשלבים מוקדמים של האבולוציה שלי, הם היו מפריעים, מסיטים אותי מדרכי לכיוונים שלא רציתי בהם. ספריו פופולאריים ביותר. מזה כמה שנים אני עוקב אחר רשימת הספרים המבוקשים ביותר בנושאי צילום ב-Amazon ו-Kelby תמיד נמצא בה במקום גבוה (נכון להיום יש לו שלושה נציגים ב-20 המובילים). יתכן שרוב חובבי הצילום המתחילים, אלה שמתעניינים בשאלות ה'איך', מחפשים הדרכה כזאת: מעשית וקולעת, חותרת אל השלמות הטכנית, אל האסתטיקה המסחרית, חפה מקישקושים תיאורטיים מיותרים. מאידך, בוודאי יש כאלה שצמאים למידע מסוג אחר. צלמים צעירים ונלהבים שמבינים שהטכניקה היא רק אמצעי. עבורם, למרבה הצער, לא נכתבים מדריכים.
.
 |
| Photograph: Scott Kelby |
אם אתם חושבים שהבעיה איננה של Kelby אלא שלי, אתם צודקים. הוא מרגיז אותי. אני מתייחס לאמנות שלי ברצינות. אני מנסה ללמוד, לחדד את הראיה שלי, לזקק את החשיבה שלי. Kelby שונה. עבורו הצילום הוא אובססיה טכנולוגית שהפכה למקור הכנסה והוא מנסה ללמד אחרים כיצד "לעשות את זה". טיפוסים כמו Kelby לא רק שלא היו תורמים לי אילו נתקלתי בהם בשלבים מוקדמים של האבולוציה שלי, הם היו מפריעים, מסיטים אותי מדרכי לכיוונים שלא רציתי בהם. ספריו פופולאריים ביותר. מזה כמה שנים אני עוקב אחר רשימת הספרים המבוקשים ביותר בנושאי צילום ב-Amazon ו-Kelby תמיד נמצא בה במקום גבוה (נכון להיום יש לו שלושה נציגים ב-20 המובילים). יתכן שרוב חובבי הצילום המתחילים, אלה שמתעניינים בשאלות ה'איך', מחפשים הדרכה כזאת: מעשית וקולעת, חותרת אל השלמות הטכנית, אל האסתטיקה המסחרית, חפה מקישקושים תיאורטיים מיותרים. מאידך, בוודאי יש כאלה שצמאים למידע מסוג אחר. צלמים צעירים ונלהבים שמבינים שהטכניקה היא רק אמצעי. עבורם, למרבה הצער, לא נכתבים מדריכים.
.
איך נראות חליפות פסים סרות טעם?
השבמחקA wind,
השבמחקאת יודעת למה אני מתכוון
http://www.tkographix.com/_Images/blog/good-salesperson.jpg
שאול, המדריכים האלה מכוונים למכנה הרחב הנמוך ביותר.
השבמחקכל הדיוט יכול לעקוב אחר ההוראות ולהגיע לתוצאות שיספקו אותו.
הצלמים האינטילגנטים המתחילים מראש לא יפנו למקורות כאלה. הדרכות ברמה גבוהה הן בדרך כלל אישיות, ארוכות טווח, סיזיפיות ולא מחולקות לסעיפים.
אלו שצמאים מידע אחר, אישי וספציפי יותר, ימצאו אותו והוא גם יעלה להם בדרך כלל, לא מעט.
אין מה להתמרמר כי זו דרכו של עולם. היופי הוא למצוא את הפנינים בים הרפש.
ולגבי חליפת הפסים, זה ביטוי שגור שאיני מצליחה ממש לדמיין איך זה נראה :)
את כמובן צודקת. הבעיה היא שמי שנמצא בראשית דרכו, במיוחד אם הוא צעיר, לא פיתח עדיין מערכת חיסונית והוא מתייחס לכל טקסט מודפס במידה שווה של אמון. לפחות אני הייתי כזה (זה היה מזמן ולמזלי הספר שפתח לפני את הדלת נכתב בידי מבוגר אחראי). צר לי על אלה שבוחרים בספריו של Kelby כמבוא לתחביב הזה, ואם להסתמך על מדד הפופולאריות של אמאזון יש רבים כאלה.
מחקאמנם לא קראתי את המדריכים שלו, אבל נתקלתי בתופעה בשיחה עם חבר, לפי מה שהבנתי קלבי כותב בצורה פשוטה ובהירה ולצלם מתחיל שמעוניין להבין את הצד הטכני הוא נותן מענה מאוד נוח.
השבמחקהרשימה באתר שלו גרמה לי בעיקר לגחך.
קשה לי להאמין שהוא באמת משתמש בכל הציוד הזה, זה נראה לי יותר
כמו לוח פרסום.
אם אני הייתי במקום של אחד היצרנים בהחלט הייתי נותן לאחד כמו קלבי את הציוד שלי בתמורה לפרסום באתר שלו,
כך שעוד יותר קשה לי להאמין שהוא באמת קנה את כל הציוד הזה.
ברור ומזעזע להחריד, אני הייתי מאלה שייתכן שנכוו מהתחלה דומה לזאת. אני יכול בעיקר להסתכל על עצמי ולהעיד בכל נושא הסטרוביסט (תאורה מעשית) שניסיתי ועסקתי בזה בתחילת דרכי (ואני עודני שם, בהתחלה), ולאט לאט למזלי הטוב טעם הצילום שלי השתנה דרסטית וכיום אני עומד אלפי מיילים רחוק מהיכן שהייתי. אבל הדרך עודנה ארוכה.
השבמחקאם היית שואל אותי לפני כשנתיים מה דעתי על התמונות שמוצגות בפתיחתו של האתר, הייתי מתרשם עמוקות ואומר שהם נהדרות. עכשיו, אולי אנסה לחמוק ממילים רעות, ואולי זה יביע את דעתי בצורה נכונה יותר, כל התמונות שם הם גיבוב של פסולת פרסומית שאינה יפה כלל (לעניות דעתי).
מעין
התצלומים של Kelby לא רק יפים, הם יפיפיים. אבל אין בהם דבר מלבד שלמות טכנית.
מחקהרשימה הזאת נותנת מענה לצרכים של צלם מסחרי מקצועי.
השבמחקלא צריך את כל הציוד הזה לצילום אמנותי או דוקומנטרי אבל לצילום מסחרי וככל שההפקה יותר גדולה ויקרה כן יש צורך ברוב הגדול של הציוד.
רשימת הציוד באה גם להראות ללקוחות מסחריים שהצלם מביא את הטופ של הטכנולוגיה וזה אולי מגוכח אבל זאת המציאות, לקוחות דורשים את זה.
הייתי שותף להפקה מסחרית ואנשי המשרד שהביאו את הצלם שעבדתי איתו היה להם ממש חשוב הציוד שאיתו עובדים על מנת להפיק פלט שיהיה מאד איכותי בהדפסה גדולה.
אמנם עבדנו עם פחות ציוד (אבל לא ממש הרבה פחות), סט-אפ בסיסי בסטודיו ידרוש שני פלאשים מקצועיים, כמה אמצעי ריכוך שונים על מנת לקבל אפקטים שונים של תאורה, כל פלאש ידרוש מעמד תאורה, הרקע גם ידרוש מעמד וגם רפלטקורים ידרשו מעמד.
הפלאשים מופעלים מרחוק עם טריגרים אלחוטיים, התמונות הועברו למחשב נייד וגובו לשני דיסקים חיצוניים, התמונות אח"כ עובדו במחשבים שמריצים תוכנות עיבוד.
ההפקה צולמה עם מצלמה מקצועית שעומדת בסטנדרד הגבוה של התעשיה עם מבחר עדשות מהליין המקצועי, את כל הציוד צריך לסחוב בתיקים...
עכשיו רשימת הציוד של מר קלבי לא נשמעת כל כך מופרכת...
כל הציוד הזה לא נועד למלא צורך פנימי של האמן ליצור, לחשוב, להביע אלא לתת מענה לדרישות של השוק ולעמוד בסטנדרטים של התעשיה.
בשוק תחרותי כפי שהוא היום, הצגת רשימת הציוד היא חלק מהאמצעים של זכיה בעבודה.
מי שלא מתכוון להכנס לצילום מסחרי לא צריך את כל הציוד הזה וגם אם כן אז ממש אין טעם לרוץ את כל הציוד על היום הראשוןף אפשר גם להסתדר עם השכרת ציוד או השלה מחברים אבל ככל שהעסק מתפתח ויותר עבודות נכנסות, קניית הציוד היא נכונה יותר גם מבחינת שיקולים כלכליים וגם מבחינת חוסר התלות באחרים.
שגיא,
מחקנדמה לי שהקוראים של Kelby הם לא ממש צלמים מקצועיים מסחריים. מטרתה של הרשימה הזאת להזרים את המיצים הנכונים.
בעניין דרישות התעשיה, כנראה שאתה צודק. מצד שני לא צריך להנות מזה כל כך.
שאול,
השבמחקלדעתי אתה טועה בניתוח הנ"ל.
הציוד שקלבי מציג נדרש מכיוון שקלבי מצלם במבחר רב מאוד של נושאים.
לא, הוא לא צלם רחוב ולא הוא לא אומן, אבל הוא כן מקצוען שמציג שניתן להתפרנס בכבוד מצילום (ויותר מכך).
הצלחתו הרבה היא בזכות הרבגוניות שלו ולא של הציוד שלו.
כצלם שמנסה מאוד לחיות בכבוד מצילום, קלבי הוא דוגמא שניתן לעבוד בתחום שאוהבים ולהתפרנס ממנו בכבוד.
אולי כדאי גם קצת לכתוב על צילום ופרנסה? אינני רואה טעם להיות אומן מיוסר, השילוב המנצח, לדעתי, הוא לחיות בכבוד ממעשה ידיך.
אני בעד פרנסה בכבוד. יש לי הרגשה ש-Kelbi לא מתפרנס מהצילום שלו, אלא מהספרים שהוא כותב ומקידום המכירות שהוא מציע לניקון.
מחקהייתי שמח לכתוב על צילום ופרנסה, אבל אין לי ניסיון בזה. אולי תרצה לעזור?
לדעתי אתם מפספסים משהו.
השבמחקלדעתי הלא בדוקה, קלבי מקבל את הרוב המוחלט של הציוד בחינם.
החברות המסחריות משתמשות במוניטין שלו כדי לשווק.
"תוכן שיווקי" הוא ה אלף בית של שיווק באינטרנט. זה אפקטיבי הרבה יותר מבאנרים.
במקרה הזה - כל הדיון סביב צילום מסחרי,אומנותי או דוקומנטרי מיותר.
כולם רוצים לראות איזה ציוד יש למורה ואם זאת הבחירה שלו, אז יש למה לשאוף.
בהשאלה לתחום אחר - תחשבו על שפים וציוד המטבח שלהם.