שָׁאוּל וִיהוֹנָתָן הַנֶּאֱהָבִים וְהַנְּעִימִם בְּחַיֵּיהֶם
וּבְמוֹתָם לֹא נִפְרָדוּ
מִנְשָׁרִים קַלּוּ מֵאֲרָיוֹת גָּבֵרוּ
שמואל ב', פרק א, כג
בפסוק זה, חלק מקינת דוד, מתוארים האב ובנו בסופרלטיבים המבטאים אהבה, נאמנות, עוז רוח וכוח גופני. האמנם? כל מי שקרא בספר שמואל א' מכיר את היריבות המרה בין שאול ודוד, את הפרנויה, את היחסים הבי-פולאריים ואת הרדיפה ממש. מאידך, הוא מכיר גם את הידידות האמיצה בין דוד ליהונתן, בנו הבכור של שאול. בקינת דוד מביא המקרא את שניהם, האב ובנו, השנוא והאהוב ושם אותם בכפיפה אחת. ע"י כך הוא מאציל מתכונותיו האלטרואיסטיות של יהונתן אל שאול.
זוהי טכניקה ידועה לא רק בשירה ובפרוזה אלא גם באמנות החזותית, בין השאר בצילום. היא מכונה juxtaposition. למונח זה אין תרגום משביע רצון לעברית. משמעותו המילולית היא "הבאה זה לצד זה".
דיברתי בגנות הטלה-פוטו, אבל זה אחד מצדדיו החזקים. זווית הראיה הצרה, הסלקטיבית, מאפשרת לצלם לברור מתוך הסביבה אובייקטים נוספים מלבד נושא התמונה ולבודד אותם. אם האובייקט נבחר בקפידה הוא עשוי להוסיף לתמונה מימד חדש, אירוני, שנובע מההשוואה עם הנושא. מי שצילם בגן חיות מכיר את הדילמה של בידוד בעל החיים מן הסביבה על מנת ליצור את האשליה כאילו צולם כאשר הוא חופשי, בסביבתו הטבעית. ה-juxtaposition מציע טקטיקה הפוכה להתמודדות עם הבעיה: דווקא הכללת סורגי הכלוב בתמונה תיצור בה עניין (שנובע מן המתח האירוני בין הנושא לסביבתו).
Juxtaposition הוא עוד דרך להימנע מיצירת קיטש: זוהי טכניקה שפונה אל הצד הרציונאלי במוחו של המתבונן. הוא מספק קונטקסט לנושא ולאובייקט שברקע כאחד, והקשר ביניהם הופך לנושא החדש של התמונה. אחת המטרות שניתן להשיג באמצעות juxtaposition היא הוספת "קריצה" בתצלומים מבויימים הסובלים מיתר סנטימנטליות (סצנות אלימות או קיטש), רמז לכך שהתמונה איננה מבטאת את המציאות כפי שהיא. הכללת חצובת תאורה או מכסה של עדשה בפינת הפריים תוסיף לדעתי לתצלום כזה יותר משתגרע ממנו.
מעניין לציין שצלמים דוברי עברית משתמשים ב-juxtaposition במידה פחותה לעומת עמיתיהם מעבר לים. לדעתי הסיבה לכך היא חסרונו של מונח מקביל בעברית. הסופר דויד גרוסמן דן בנקודה הזאת בספרו "עיין ערך אהבה" (אם עדיין לא קראתם – זה הזמן). אחד מגיבורי הספר, הסופר הפולני-יהודי ברונו שולץ (דמות היסטורית אמיתית) מייחל לשפה בה תחסר מלה המתארת מלחמה. יתכן שהתנהגותו של אדם וערכיו קשורים לשפה שבה הוא דובר יותר מכפי שאנחנו מתארים לעצמנו.
דיברתי בגנות הטלה-פוטו, אבל זה אחד מצדדיו החזקים. זווית הראיה הצרה, הסלקטיבית, מאפשרת לצלם לברור מתוך הסביבה אובייקטים נוספים מלבד נושא התמונה ולבודד אותם. אם האובייקט נבחר בקפידה הוא עשוי להוסיף לתמונה מימד חדש, אירוני, שנובע מההשוואה עם הנושא. מי שצילם בגן חיות מכיר את הדילמה של בידוד בעל החיים מן הסביבה על מנת ליצור את האשליה כאילו צולם כאשר הוא חופשי, בסביבתו הטבעית. ה-juxtaposition מציע טקטיקה הפוכה להתמודדות עם הבעיה: דווקא הכללת סורגי הכלוב בתמונה תיצור בה עניין (שנובע מן המתח האירוני בין הנושא לסביבתו).
Juxtaposition הוא עוד דרך להימנע מיצירת קיטש: זוהי טכניקה שפונה אל הצד הרציונאלי במוחו של המתבונן. הוא מספק קונטקסט לנושא ולאובייקט שברקע כאחד, והקשר ביניהם הופך לנושא החדש של התמונה. אחת המטרות שניתן להשיג באמצעות juxtaposition היא הוספת "קריצה" בתצלומים מבויימים הסובלים מיתר סנטימנטליות (סצנות אלימות או קיטש), רמז לכך שהתמונה איננה מבטאת את המציאות כפי שהיא. הכללת חצובת תאורה או מכסה של עדשה בפינת הפריים תוסיף לדעתי לתצלום כזה יותר משתגרע ממנו.
מעניין לציין שצלמים דוברי עברית משתמשים ב-juxtaposition במידה פחותה לעומת עמיתיהם מעבר לים. לדעתי הסיבה לכך היא חסרונו של מונח מקביל בעברית. הסופר דויד גרוסמן דן בנקודה הזאת בספרו "עיין ערך אהבה" (אם עדיין לא קראתם – זה הזמן). אחד מגיבורי הספר, הסופר הפולני-יהודי ברונו שולץ (דמות היסטורית אמיתית) מייחל לשפה בה תחסר מלה המתארת מלחמה. יתכן שהתנהגותו של אדם וערכיו קשורים לשפה שבה הוא דובר יותר מכפי שאנחנו מתארים לעצמנו.
צילם: דני ברחנא
תודה
השבמחק