יום חמישי, 22 ביולי 2010

הקונסטרוקטיביזם: שחר חדש

קוּם הִתְנַעֵרָה עַם חֵלֵכָה
עַם עֲבָדִים וּמְזֵי רָעָב
אֵש הנְקָמוֹת הַלַּב לִחֵכַה
לִקְרַאת אוֹיַב הִכּוֹן לַקְרָב.
עוֹלָם יָשָן עָדֵי הַיְּסוֹד נַחְרִימָה
מִגַּב כָּפוּף נִפְרוֹק הָעוֹל
אֶת עוֹלָמֵנוּ אָז נָקִּימָה
לֹא כְלוּם מִתְמוֹל,
מָחָר – הַכֹּל.
זֶה יִהְיֶה קְרַב אַחֲרוֹן בְּמִלְחֶמֶת עוֹלָם
עִם הָאִינְטֶרְנָצְיוֹנַל יַעוֹר, יִשְגָב אָדָם
האינטרנציונל

המהפכה הבולשביקית שסחפה את רוסיה בשלהי 1917 נודעה ברבות הימים לשמצה, אבל ברוסיה עצמה נפוצו בשני העשורים שאחריה רגשות אותנטיים של שחרור מעול והתרוממות רוח. מאומה חקלאית נחשלת הפכה רוסיה תוך שנים מועטות למעצמה תעשייתית ורוחנית. המהפכה לא פסחה גם על האמנות. הזרם האמנותי הבולט החל מ-1919 נקרא קונסטרוקטיביזם.
האמנות הקונסטרוקטיביסטית לא היתה אמנות לשמה: היא נועדה להפיץ את המהפכה בעולם ולהלהיב את ההמונים. למרות שהפרופגנדה היוותה מרכיב מרכזי שלה, היא לא היתה מגויסת. זאת היתה אמנות מתגייסת.
כיאה לרוח המקום והזמן, שום דבר לא נשאר כשהיה. הקונסטרוקטיביזם עסק באוונגארד. בתחום הצילום, המוטיבים שאפיינו אותו היו קשורים בפריקת עול. הכלים הצורניים כללו אבסטרקציה של האור (שהלהיבה את הוגי הדעות מובילי זרם ה-Bauhaus, בראשם הצלם ההונגרי Laszlo Moholy-Nagy), בחירת זוויות השקפה לא שגרתיות ופוטומונטאז'. כל אלה קראו תיגר על המוסכמות, אפילו על הגרביטציה. התכנים כללו נשים וגברים צעירים, זקופים, גאים במעשיהם. והרבה דגלים, גלגלי שיניים ופטישים.
הצילום הקונסטרוקטיביסטי מציג את המהפכה באופן הירואי, אסתטי מאד. כיאה לשחר הקצר שהאיר את שמי רוסיה עם התפוגגות הלילה הצארי הארוך ולפני זריחת שמש העמים. היו בו נאיביות, גאווה והתלהבות. וכמובן חדשנות. הצלמים האמריקאים הגדולים של ראשית המאה ה-20 עסקו בצורה, באסתטיקה ובפילוספיה (או שמא באפולוגטיקה). פריצות הדרך התרחשו במקום אחר, באירופה, שם קם דור של נפילים. הרפתקניים, מעורבים פוליטית ובעלי תודעה חברתית עמוקה.
הביטו בתמונות שצילמו Alexander Rodchenko, Boris Ignatovich וחבריהם.

קונסטרוקטיביזם הוא אחד המצבים השימושיים ביותר בחוגת המצבים הוירטואלית שלי.



אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

Google Analytics Alternative