היום בפינת ההשראה שתי תמונות שצילם שלמה ישראלי. התמונות, שצולמו בפולין, מעבירות היטב את תחושותיו של שלמה בזמן שצילם אותן והצליחו לחדור את השריון שלי.
שלמה כתב:
לפני כחודש נסעתי עם חברים למסע של 11 יום בפולין.
הייתי לבדי (ללא אשתי) וברגעים שהייתי עם עצמי, מצאתי שהמצלמה היא בת לווייה נאמנה המשקפת מחשבות ותחושות.
כמובן שצילמתי מאות של תמונות שמתעדות את הטיול, האנשים והמקומות. אבל מצאתי שבמקביל לתיעוד ולמראות הכלליים אני נצמד לפרטים מזווית ראייה שתרגמה את הלך הרוח שלי באותו הרגע.
הייתי לבדי (ללא אשתי) וברגעים שהייתי עם עצמי, מצאתי שהמצלמה היא בת לווייה נאמנה המשקפת מחשבות ותחושות.
כמובן שצילמתי מאות של תמונות שמתעדות את הטיול, האנשים והמקומות. אבל מצאתי שבמקביל לתיעוד ולמראות הכלליים אני נצמד לפרטים מזווית ראייה שתרגמה את הלך הרוח שלי באותו הרגע.
שלמה ישמח לתגובותיכם.
תודה לשאול על פרסום התמונות.
השבמחקמצאתי לנכון להוסיף מעט מידע:
התמונה הראשונה היא של בור ניקוז שנמצא בפינת המשרפה של מחנה ההשמדה מאידנק. מכל המראות הנוראים שמסביב, חלפה בראשי המחשבה על השימוש ה"שולי" של הבור הזה.
התמונה השניה צולמה באותו מחנה, כשהיא משקיפה מאנדרטת האפר אל ארובת המשרפה.
שלמה ישראלי, ירושלים
יפה לקרוא על המצלמה, כמתעדת הלך רוח ולא מראות.
השבמחקעם הראשונה זה ברור הרבה יותר, של תהייה על הפרט הטכני הזה, כחלק ממכלול טכני של תעשיית הרג. כי אין סיבה אחרת בעצם לצלם את זה מלבד המחשבה.
תודה