לאחרונה צצה המחלוקת על מה מותר ומה אסור בצילום עיתונאי פעם נוספת: מאמר שפורסם ב-21 בנובמבר בשער ה-New York Times ועסק בהווי החיים של החיילים האמריקאיים באפגניסטן לווה בסדרת תמונות מאת הצלם Damon Winter, שעוררה תשומת לב.
התמונות, שמציגות את החיילים אליהם התלוו הכתבים, מצטיינות בעין רגישה ובאינטימיות. הן צולמו בטלפון סלולארי מסוג ידוע ועובדו באחת האפליקציות המוצעות למכירה עבור אותו מכשיר. העיבוד התבצע אמנם באופן אוטומטי והתמונות התקבלו ישירות מהמצלמה, אבל זהו עיבוד כבד שמעניק לתמונות מימד חדש, מעבר לתוכן שלהן. סגנון ה-pinhole של התמונות נועד להעצים את תגובתו הרגשית של המתבונן למראה החיילים. זהו ניסיון למניפולציה של קוראי העיתון.
תצלומים המיועדים לפרסום בעיתונות הכללית נבחנים במידה בה הם משלימים את הטקסטים שהם מלווים, באינפורמטיביות שלהם וביושרה שלהם. הם אינם נבחנים באסתטיקה שלהם, בקומוניקטיביות או ב"אמנותיות". בצילום חדשות התוכן הוא העיקר. סוכנות הידיעות AP מנחה את צלמיה להסתפק בתיקוני צבע וטונים בתמונות שהם שולחים. כל עיבוד נוסף הופך את התמונה ל"אילוסטרציה" והכותרת שלה אמורה לבטא זאת. הבעיה היא שבין הקובץ הדיגיטלי הטהור לבין התמונה המרוטשת יש תחום אפור רחב מימדים.
המקרה שלפנינו חושף את הבעייתיות שבקביעת קריטריונים קשיחים לעיבוד שנעשה לתמונות עיתונאיות. מבחינה פורמאלית לא התבצע בתמונות עיבוד. כך הן יצאו מהמצלמה. יחד עם זאת, אם מישהו היה מנסה לשלוח ל-New York Times תמונות זהות שעובדו בידי אדם אין ספק שהוא היה נדחה על הסף. עורך העיתון נכשל בכך שהתייחס לקריטריונים כפשוטם ולא בחן את התמונות כפי שהן. לא נותר לו לקורא אלא לסמוך על שיקול דעתו שלו.
לפני עשר שנים תמונות כאלה בכתבת חדשות היו מעוררות תרעומת. אבל עיון בתגובות לכתבה מגלה שאין אפילו מגיב אחד שהתייחס למניפולציה הוויזואלית הברורה. התגובות לסדרת התמונות עצמה, שפורסמה בבלוג של העיתון, מהללות את הצלם בקול גדול. זה מעלה את חשדי שקוראי העיתונים כבר אינם מצפים מהפוטוג'ורנליזם לאובייקטיביות, קלושה ככל שתהיה. הצלם Tom White התייחס לכך בבלוג המצוין שלו:
.I wish I had a penny for every time I heard someone who I am photographing ask me if I was going to ‘make them look good in photoshop’. This to me is the really worrying thing. If people assume that photos are manipulated then how can they trust what they are seeing? For a journalist, where trust and believability are essential aspects of the work, this is a problem.
שאלה היא האם העיבוד כל כך שינה את המציאות?
השבמחקאני חושב שהסיבה שצילומים שכאלו מתקבלים (ואפילו באהדה ע"י הקוראים) היא הרצון לראות משהו חדש או שונה ולא את התמונות הרגילות שכבר ראינו מאלף מלחמות קודמות (במקרה הספציפי הזה). אני לא חושב שהפעלת אפקט כלשהו במצלמה כל כך פוגע באותנטיות של התמונה. האם זה משנה אם מצלמים במצלמה במוד שחור לבן נוסטלגי ומגורען או אם יוצאים עם מצלמת פילם טעונה בסרט שחור לבן מגורען וקונטרסטי?
האם זה משנה שתמונה צולמה עם מצלמה חדשה עם אפקט של מצלמת חריר שונה בהרבה אם התמונה הייתה מצולמת במצלמה שכזאת?
נניח בצד לרגע את מיומנות הצלם הדרושה בהפעלת מצלמות כאלו או אחרות, האם התוצאה שונה או פחות אותנטית? זה לא ששתלו אובייקטים שלא היו שם, מחקו קמטים והחליקו קפלי שומן או הגדילו שפתיים ושדיים...
ודרך אגב, אני לא רואה הבדל בין אפקט במצלמה או בפוטושופ. וגם אין לי בעיה עם זה ;-)
השבמחקשגיא,
השבמחקאני חולק עליך בעניין הזה. לדעתי על צלם חדשות להפיק תמונות נייטרליות ככל האפשר. בעבר הרחוק הטכנולוגיה איפשרה רק תמונות שחור לבן מגורענות וזה היה לגיטימי. כיום זה לא לגיטימי. רק כדי להבהיר, יש להבדיל בין האותנטיות של התמונה (מובן שהתצלומים שהופיעו בכתבה הזאת אותנטיים) לבין הנייטרליות שלה (העיבוד בפירוש איננו נייטרלי - הוא פונה אל רגשות המתבונן).
הטענה שלך שהתמונות האלה מייצגות "משהו חדש" ולכן מתקבלות באהדה - נכונה. התמונות לא רק שונות מהסטנדרט העיתונאי המקובל, הן גם טובות מאד מבחינה אמנותית (לפחות בעיני). אילו הוצגו בתערוכה לא הייתי אומר מלה, אבל פרסומן במדור החדשות של העיתון מנוגד לעיקרון הדיווח האובייקטיבי. יותר מזה, עיבוד מסוגנן של תצלומי חדשות מעלה חשד (לא מוצדק במקרה זה) שמבוצעים בהם גם שינויים מרחיקי לכת יותר.
עיתון זה ביזנס, ובשוק תחרותי צריך לתת ללקוחות את מה שהם דורשים ומה שעוזר למכור את העיתון. עברו הימים שעיתונים ומגישי חדשות היו דמויות נייטרליות, היום לכולם יש דעות וכולם מציגים אותם, למרות כביכול אין לזה מקום בדיווח חדשות.
השבמחקכבר דיברנו על כמה תמונות לא תמיד נייטרליות ובעצם הצלם מנסה גם להעביר את המסר שלו או לתפוס צד כלשהו.
פעם צילום עיתונות היה בשחור לבן, כשנכנס צבע לעיתון אז העיתונים ה"מכובדים" היו האחרונים שעברו לצבע (בינהם הניו יורק טיימס) כי זה לא היה נראה להם מקצועי.... אגב, זה גם היה נכון לגלריות אמנות שלא התלהבו מהקטע הזה שלצלם בצבע.
אלכס ליבק סיפר שהעיתון מחייב אותו להגיש תמונות בצבע, הוא מת לצלם בשחור לבן ולא עושה זאת כי זה מה שהעיתון דורש.
צריך לנוע קדימה עם הזמנים...
שגיא,
השבמחקנראה שיש רבים וטובים שחושבים כמוך. לדעתי האתיקה העיתונאית מחייבת דיווח אובייקטיבי. אפילו בימינו. יש די והותר מדורים ומוספים בעיתונים שמאפשרים הבעת דעות ובכללן הצגת תמונות כאלה. עמודי החדשות צריכים לעמוד בסטנדרט גבוה יותר. ה-New York Times הוא אחד העיתונים החשובים בעולם. אני בטוח שעורכיו מכירים היטב את כללי האתיקה ונזהרים בהם, אבל כאן קרה משהו לא טוב. אם בארזים נפלה שלהבת...