הסיפור הבא הוא סיפור בלשי בהתהוות. מעשה באחד, John Maloof, שמתפרנס ממסחר ברהיטים ישנים ובעתיקות. באפריל 2009 הוא רכש במכירה פומבית אסופה של תמונות ונגטיבים ישנים שלאיש לא היה בהם עניין. כשעיין בתצלומים גילה אוצר בלום: היו אלה תמונות רחוב שצולמו בשיקגו בשנות השישים של המאה הקודמת. התמונות הצטיינו באנושיות רבה ובעין לקומפוזיציה וכבשו את ליבו. Maloof הסתקרן. אמנם לא היה לו קשר כלשהו לצילום, אבל חושיו אמרו לו שמה שהתגלגל לידיו הוא ארכיון נדיר. הוא ערך כמה בירורים והגיע למי שצילמה את הנגטיבים, אשה ערירית וחולה בשם Vivian Maier. הוא נמנע מלפנות אליה באופן ישיר והיא הלכה לעולמה זמן קצר לאחר מכן. לאט לאט הסתבר לו שהיקף העבודה בה החזיק היה עצום: מעל 100,000 נגטיבים. חלק גדול מהסרטים מעולם לא עבר פיתוח, אבל התברר שהשנים הרבות שעברו מאז צילומם לא פגעו בהם.
הפרטים הידועים על חייה של מאייר מעטים: היא נולדה בצרפת ב-1926 והיגרה בילדותה לארצות הברית. בשנות השישים והשבעים היא התפרנסה כמטפלת בילדיהן של משפחות אמידות בשיקגו. מאייר מעולם לא הקימה משפחה. העובדים בחנות בה רכשה את סרטי הצילום מספרים על אישה קנאית לפרטיותה שאהבה לשוחח על סרטי קולנוע. במהלך שנות השישים היא נסעה למקומות שונים בעולם, תמיד לבד. וזה הכל. התמונות שלה מתארות את החיים ברחובות שיקגו בין שנות החמישים לשנות התשעים של המאה הקודמת. הן מתמקדות לעתים קרובות בטיפוסים משולי החברה ומושוות ע"י מומחים לעבודותיהם של Robert Frank ו-Diane Arbus.
Maloof החל להתעניין בצילום רחוב. הוא רכש מצלמה דומה לזו שמאייר השתמשה בה ויצא אל אותם מקומות בשיקגו המופיעים בתצלומים הישנים. מהר מאד התברר לו עד כמה קשה לצלם תמונות באותה איכות. בשנה האחרונה נטל Maloof על עצמו את המשימה לפרסם את מפעל החיים של Vivian Maier. תערוכה ראשונה תיפתח ב-8 בינואר בשיקגו ובשלהי שנת 2011 צפויים לצאת לאור ספר על חייה וסרט דוקומנטרי באורך מלא. פרטים נוספים והרבה תמונות נוספות תוכלו למצוא בבלוג שלו. והנה הדיון המקורי ב-Flickr, שכותרתו: "What do I do with this stuff". מה הייתם עונים לו?
 |
| Photograph: Vivian Maier |
 |
| Photograph: Vivian Maier |
 |
| Photograph: Vivian Maier |
.
סיפור מדהים! ישנם לא מעט יוצרים מעולים שפשוט לא מקבלים את ההערכה שמגיע להם בחייהם. אני רואה במאלוף שותף ליצירה של מאייר בלעדיו ייתכן והאוצר הזה היה נשכח במחסן מאובק.
השבמחקאנונימי,
השבמחקאני עובד כעת על פוסט שמסביר מדוע לדעתי העבודה הצילומית המרתקת ביותר קבורה במגרות. מקווה לפרסם אותו לקראת סוף השבוע.
הלכתי לבדוק היה מרתק!!
השבמחקתודה פשוט מאלף