צילום חיות בר כמשל

בסרטון שכאן מציג Tim Harris ארבעים מהתמונות שנשלחו לתחרות 'Editor's choice 2' של Canon Professional Network. הוא מרחיב על עשר הבחירות שלו ומסביר מדוע בחר דווקא בהן. Harris, מנהל מכירות ושיווק בסוכנות הצילום Bluegreen Pictures, מספק גם שלל עצות לצלמים שרוצים להתפרנס מצילום טבע ולכן כדאי לצפות במיוחד בחצי השני של הסרטון.

צילום בעלי חיים בטבע הוא דיסציפלינה בפני עצמה. הוא דורש ידע בזואולוגיה התנהגותית ובאקולוגיה, כישורי ראיה יצירתית, סבלנות, כושר התמדה וציוד צילום איכותי ויקר. אבל יותר מהכל הוא דורש מהצלם אהבה כלפי הטבע וחיות הבר שמאכלסות אותו. התצלומים שנבחרו יפיפיים. הם שובי לב בזכות האסתטיקה שלהם: הצבעים רוויים ומדויקים, הם חדים ומפורטים וחלקם גם אנרגטיים ואומרים הוד. אבל הם שובי לב מסיבה נוספת: הם מייצגים עבורנו את העולם במצבו הבתולי, הקורקטי, שלפני התערבות האדם.

הצלם Robert Adams התייחס לסיבה העמוקה יותר שבגללה אנחנו מרגישים זיקה כלפי תמונות של הטבע הבלתי מופרע:

"Unspoiled places sadden us because they are, in an important sense, no longer true."

והוא צודק. עדשת המצלמה מחללת את הבתוליות של הסצנות האלה. הסנטימנט הרומנטי שלנו כלפי מקומות שרגל אדם טרם דרכה בהם נובע מעצם העובדה שרגל אדם לא דרכה בהם. Susan Sontag כותבת שהנצחת מקום לא נודע בעדשת המצלמה היא הצעד הראשון לקראת השינוי שלו. הדוגמאות שהיא מציגה לקוחות מתולדות המחקר האנתרופולוגי בשלהי המאה ה-19 ונראות קלושות בעידן התקשורת הגלובאלית, אבל ניטיב להבין את הרעיון הזה אם נדמיין ציפור צבעונית חדשה למדע שהתגלתה אי שם ביערות הגשם של פפואה גיניאה החדשה. איש לא הצליח עדיין לצפות בציפור הזאת בסביבתה הטבעית, אבל פרט בודד שנמצא מת על קרקע היער מצית את דמיונם של אורניתולוגים וחובבי טבע בכל העולם. נניח שהציפור הזאת מטילה ביצים מעוטרות ממש כמו ביצי פסחא. מספר שבועות לאחר התגלית יתארגנו שתיים-שלוש משלחות מחקר מאוניברסיטאות מובילות. המשלחות האלה ימצאו עדויות לקיומה של אוכלוסיה פעילה (כולל קן ובו שברי ביצים), אבל לא יצליחו לצלם פרט חי. תוך מספר חודשים תתארגן משלחת הצלמים הראשונה. הכפר הקטן בו תשתכן משלחת הצלמים הזאת, במרחק עשרה קילומטרים מאתר הקינון, יזכה לסיקור רב במגזינים ולאחר מכן גם בטלוויזיה (מסתבר שהציפור ה"חדשה" מוכרת היטב לתושבי הכפר הזה, שצדים אותה ומשתמשים בנוצות הצבעוניות להכנת עיטורי ראש טקסיים). בשנה הבאה כבר יגיעו אל הכפר כמה מאות מבקרים מערביים, רובם צלמים, חלקם חוקרים ומיעוטם יזמים שירכשו מהילידים ביצים על מנת להדגיר אותן ולמכור את הגוזלים למי שמוכן לשלם עבור דברים כאלה. לאחר חמש שנים הכפר הקטן יהפוך לעיירת נופש אקסקלוסיבית שמציעה את מיטב הפינוקים לתיירים אמריקניים עשירים והציפור תוכרז ע"י רשויות האו"ם כמין בסכנת הכחדה.

מעבר למחשבות העגומות האלה, תצלומים של בעלי חיים בסביבתם הטבעית לא מדברים אלי מפני שהם מייצגים אסתטיקה ללא מסר. מבחינה זו הם לא רק נאיביים, רומנטיים וסטאטיים אלא מתאמצים להיות כאלה. צילום הטבע, יותר מז'אנרים אחרים, מקפיד על הקפאה מוחלטת של כל תנועה ועל בידוד הפריים מכל עדות לנוכחות אנושית. מבחינה מסוימת זהו המדעי מבין הז'אנרים הנפוצים של הצילום. אין בו הרבה מקום ליצירתיות (ועדיין, התמונות בסרטון יפיפיות).