נראה שצלמי עיתונות רבים, בין אם פוטרו מעיתון או סיימו לאחרונה את לימודיהם, מחפשים מימון לפרוייקטים שלהם. מימון כזה ניתן במשורה ע"י קרנות פרטיות וציבוריות, ארגונים ללא כוונת רווח ואפילו סוכנויות צילום. לאחרונה הקימה סוכנות Magnum קרן חרום שמממנת את עבודתם של צלמי עיתונות עצמאיים באזורי קונפליקט. גיוס המשאבים הזה מעיד על דאגה אמיתית לגורל הזרימה של מידע ויזואלי חופשי ממדינות בהן זכויות האדם הן פריבילגיה של חלק קטן מהאוכלוסיה.
למרבה הצער הכוונות לא תמיד טהורות. ישנם צלמים שמבקשים לנצל את המקורות האלה לרווחתם האישית, כפי שמעיד הפוסט הזה שפורסם בבלוג המצוין Duckrabbit. כמה ציטוטים נבחרים:
Nearly every week we see a new venture centered on photography asking for support, more often than not financial. Support for photography projects where there is no notion of a wider audience than the few who spend little more than a minute each day quickly flicking through on-line galleries.
I am being asked to support privileged kids who have spent $40000 plus dollars a year going through college. Before you decide to fund them ask them if they have a car (and a trust fund)...
I am being asked to support photographers who message me on FACEBOOK to ask for contacts in Ethiopia because they want to ‘photograph malnutrition’. Wankers.
המצב עגום באמת. נראה שצלם העיתונות המוכר לנו הוא יצור בסכנת הכחדה, כפי שכבר נכתב כאן וכאן. מעבר לציניות ולעובדה שיש כיום יותר מדי אנשים שמתעקשים להתפרנס מצילום תיעודי מבלי שיש להם מה לומר (קראו, למשל, מה העיתונאית הזאת חושבת), אני מאמין שפוטוג'ורנליזם מעורב, אמיץ ואינטליגנטי עושה את העולם מקום טוב יותר. זה הוכח בעבר ולא חסרות דוגמאות לכך גם כיום. ההתגייסות של מגנום ושל גופים אחרים למען הפוטוג'ורנליזם חשובה מאין כמוה. אני רק מקווה שהמשאבים יופנו למקומות הנכונים. במלים אחרות,To support photographers who set up editorial committees to judge which projects to fund but have no clear values. Where ‘merit’ is judged on aesthetic values, rather than a sense of empowering local photographers who might have a voice, a role to play in the future governance of their own countries.
Stop writing to me to fund your dream of winning a world press award and getting laid at Visa, Festival of Shanty Towns.
 |
| Photograph: Michael Kamber, 2003 |
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה