יום רביעי, 29 בדצמבר 2010

מארכיון 2010

שלוש תמונות שלא אהבתי מספיק כדי להציג, אבל עם הזמן התרגלתי אליהן.





7 תגובות:

  1. וואו הראשונה נהדרת, אילולא השלט בעברית היתי מרגישה במקום אחר ובזמן אחר בלתי ידוע ובלתי חשוב. הדלות, הצבעים שיוצאים מתוך השחור-לבן.
    קסם של תמונה.

    השבמחק
  2. עומר ביטס29.12.2010, 18:20

    סיקרנת אותי, גם לי קורה שתמונה בתחילה לא עושה לי את זה אבל אחרי תקופת התרגלות אני מסתכל עליה אחרת.
    מעניין למה זה קורה.

    השבמחק
  3. השתיים התחתונות מזכירות את התמונות שפורסמו ב-life בשנות ה-60. יפה ותמים (=ילדות?).

    השבמחק
  4. תודה לכם.

    עומר, בהתחלה אנחנו נוטים לבחון תמונות על פי הסטנדרטים ה"רגילים". רק לאחר התבוננות ארוכה יותר אנחנו רואים את הפרטים הקטנים, את המשמעות, את התחושות.

    השבמחק
  5. השניה והשלישית בעניי נפלאות.
    לפני תקופה השתתפתי בסדנה on the road שמעביר צלם ממגנום בשם ניקוס אקנומופולס אני מצטערת שלא העלתי על הכתב בבלוג שלי את התובנות שלי מאותה סדנה שעסקה בעריכת תמונות, יצירת סדרות צילומים ובאמנות הצילום (גם בנושאים של פוטוג'ורנליזם) בבחירות של הצלם ובכלל בראיה צילומית.

    השבמחק
  6. Sivi,
    את מוזמנת לכתוב כאן. אשמח.

    השבמחק
  7. אני צריכה לגבש את זה לכדי משהו קוהרנטי וגם הסדנה כבר היתה לפני חודשיים אבל הזיכרון הכי חזק שלי מהסדנה הוא שהחיך שלנו צריך להתרגל לצילומים מסוג אחר ולא רק למה שאנחנו רגילים לראות בתקשורת או בבלוגים.

    עוד זיכרון שמאוד חזק אצלי זו האמירה שלו שצלם צריך לבחור את הדרך שלו וללכת איתה עד הסוף והבחירה הזו קשורה לנושאי צילום מובהקים ולסיגנון צילום ולצילום שחור לבן או ציבעוני כי רק ככה אפשר ליצור יחודיות בים הצלמים שיש היום בשוק ורק ככה אפשר להתמודד עם העובדה שהיום מצלמות קומפקטיות מוציאות צילומים איכותיים והצלם לא יכול להיות במקומות הבוערים כל הזמן.

    היו עוד המון דברים (זו סדנה מאוד דחוסה) על בחירות, על צילומים טובים, על עומק צילומי, על התגבשות. אולי לאט לאט זה יחזור אלי.

    אני מתכננת ללכת לעוד סדנה שלו שתערך בקוסובו בשנה הבאה.

    השבמחק

Google Analytics Alternative