נראה שקשה למצוא כיום תחרות של צילום עיתונאי שמסתיימת ללא סקנדל. בקטגוריית צילום החדשות הבינלאומי בתחרות תמונת השנה השבדית זכה תצלום פרי יצירתו של Paul Hansen. מדובר בטרגדיה נוראה: Fabienne Cherisma, נערה בת 15 תושבת האיטי, נפגעה בשוגג מאש שוטרים שירו לעבר בוזזים לאחר רעידת האדמה הקשה שפקדה את האי הקריבי בינואר 2010. הנערה שהתה באותה עת בביתה. הנה התמונה הזוכה:
Paul Hansen, Fifteen year-old Fabienne Cherisma was shot dead by police at approximately 4pm, January 19th, 2010 |
Photograph: Nathan Weber |
.
האמת היא שאני די חצוי לגבי הסיטואציה:
השבמחקמצד אחד ההומניות אומרת לטפל בבחורה (מי יודע, אולי היא הייתה חיה אם היא הייתה מקבלת טיפול?) או לפחות לכבד אותה גם לאחר מותה, שלא לדבר על לקרוא לאלו שאמונים על טיפול במתים.
מצד שני, אם הצטברו כמה וכמה צלמים, אני משער שעבר זמן מהרגע שבו נורתה (אלא אם כן הם היו שם בדיוק כזה קרה), זמן שבו גם המקומיים לא טרחו לקרוא לשירותי הצלה (הזילות הזו של חיי אדם נוראית בעיניי - גם אם המדינה הזו עברה טראומה רצינית) ואולי כבר אי אפשר היה לעזור לה.
בנוסף תפקיד הצלמים הוא להביא את הסיפור בתמונות, גם אם הוא לא נעים. לא יודע למה, אבל זה מרגיש לי שהם היו כמו אוכלי נבלות שבוחנים את השטח מלמעלה ומנצלים הזדמנות שניקרתה בדרכם. אני רק רוצה לקוות שהם דאגו לקרוא לרשויות המתאימות לאחר מכן.
לא יודע מה הייתי עושה במקומם, אבל מרגיש לי לא טוב בבטן לראות את זה, כך שאני מקווה שההומניות הייתה גוברת במקרה הזה, ולפחות אני לא הייתי משתת, "בחגיגה" (ואני יודע שזו נחמה פורתא).
וברור לי שבמידה מסויימת יש כאן דילמה אם להיות צלם מעורב או כזה שרק משקיף מהצד.
volcman,
השבמחקאני מניח שלא ניתן היה להציל אותה. השאלה היא אחרת: מדוע היה צורך בתשעה צלמים? אחד היה מספיק. ממילא התמונות של כולם היו דומות מאד (אני קורא לזה "צילום מרפקים").
ההשוואה לאוכלי נבלות במקומה לדעתי.
מערכות עיתונים / סוכנויות ידיעות שונות?
השבמחקבנושא התמונה
השבמחקhttp://vimeo.com/12406887
volcman,
השבמחקזה ברור, אבל מה היה קורה אילו אחד היה מצלם ומשתף עם כל האחרים? הרי התמונות שהתפרסמו למחרת בעיתונים השונים היו כמעט זהות.
שגיא,
תודה.
אם ראיתם את ה 25 דקות הראשונות של ה webinar שהעלתי, מדובר על המקרה של הילדה הנ"ל. היא והמקרה עצמו תועד ע"י הרבה צלמים מכל הזויות, כמשסתכלים על תמונת הצלמים אפשר להבין את הגועל אבל כאוספים את כל העבודות שלהם מקבלים פסיפס שלם שמרכיב את הסיפור בצורה כמעט מלאה עד לפרט אף של זיהוי השוטר שירה בה.
השבמחקאני מוכרח להודות שדיי חשבתי כמוך שאול לפני שראיתי את ההרצאה אבל אני עכשיו מוכן לראות דברים בצורה אחרת. ברמת האינדוודואל אולי זה נראה כמו "צילום מרפקים" של מי יתפוס את הזוית הכי טובה אבל ברמה כללית הציבור מקבל תיעוד מפורט של המקרה.
זוועה מה יש לראות שצריך כל כך הרבה צלמים. ילדה שנורתה בשוגג ומתה.אני לא מבינה את הערך לציבור מעבר לתיעוד רגע אחד מהרבה רגעי זוועה שבוודאי יש שם.
השבמחק