המצלמה המושלמת

"אין מצלמה מושלמת". זה מה שנאמר לכל ינוקא שמתעניין במצלמה מתקדמת ראשונה. אבל האם חשבתם פעם על אימרת המחץ הזאת לעומק? כיצד הייתם מגדירים "מצלמה מושלמת"?

יהיו שיאמרו שהמצלמה המושלמת צריכה להשאיר בידי הצלם את הברירות הטכניות ה"יצירתיות", כלומר את קביעת הפרמטרים של החשיפה: מהירות התריס, הצמצם וה-ISO. ובכן, תשכחו מזה. רוב רוכשי המצלמות המתקדמות לא מתעניינים בקרביים של הטכניקה הצילומית. הם היו רוצים מצלמה שתחשב את החשיפה הדרושה בעצמה ותיתן להם טווח טונאלי מדויק ומאוזן בכל תצלום ותצלום. הם היו רוצים שהמצלמה שלהם תזהה את הסצנה שלפניה באופן אוטומטי ותקבע את מפתח הצמצם ואת מהירות התריס בהתאם לסיטואציה.

יהיו שיאמרו שהמצלמה המושלמת צריכה להציע ממשק משתמש מהיר עם גישה ישירה לכל הפרמטרים ה"חשובים". אלא שרוב השואלים נבהלים ממכשירים אלקטרוניים שחורים שקבועים בהם עשרות כפתורים, חוגות וידיות. ממשק המשתמש המקובל במצלמות המקצועיות הוא שריד אנכרוניסטי לאופנה של ראשית שנות התשעים וסופו שיעלם. הוא דורש עקומת למידה חדה מדי ובמקרים רבים הוא מאט את פעולת הצילום במקום להחיש אותה. בנוסף לכך הוא אפקטיבי רק במצלמות גדולות, אולי גדולות מדי עבור רוב הצלמים. רבים יטענו שהמצלמה המושלמת עבורם היא קופסה המצויידת בכפתור אחד ותו לו.

Lytro field light camera

יהיו שיאמרו שעל המצלמה המושלמת להפיק תצלומים "איכותיים" בכל תנאי. אבל מהי אותה איכות? האם הכוונה לניקיון מרעש דיגיטלי בכל תנאי התאורה האפשריים? להיעדר הבהקים בוהקים מדי וצללים חשוכים מדי? או אולי ליכולת לכלול בתצלום בדיוק את מה שהצלם רוצה, מכל מרחק ומבלי להחליף עדשות? אולי "איכות התמונה" פירושה בכלל צבעים טבעיים ומאוזנים ללא צורך בעיסוי קבצי RAW שמנמנים? אולי חדות גבוהה שאיננה כרוכה בארטיפקטים של הדגשת קצוות? אנחנו ממהרים להניח שתפיסת האיכות סטנדרטית ושבמרכזה משתנים הקשורים לגודל החיישן ולמחירה של המצלמה, אבל למעשה "איכות התמונה" היא מושג רחב יותר. ובעיקר סובייקטיבי. למשל, גווני עור טבעיים חשובים לרוב האנשים יותר מחדות גבוהה, מהיעדר גרעיניות וממידת הפירוט של תצלומים.

יהיו שיאמרו שעל המצלמה המושלמת להיות נוחה לנשיאה ולאחיזה, כבדה מספיק על מנת לאפשר יציבות אבל לא כבדה יותר. ובכן, גודל כף היד האנושית משתנה מאד בין נשים לגברים, בין בני עמים שונים ואף בין אנשים בני אותו מגדר ואותו עם. למרבה האירוניה דווקא המצלמות ה"מושלמות" ביותר (כך לפחות טוענים היצרנים שלהן) מותאמות לכפות ידיים שאינן מאפיינות חברה אנושית כלשהי. האם יתכן שמצלמות החיישן המלא כפי שהן מוכרות לנו כיום מעולם לא משכו קהל משתמשים גדול משום שהן פשוט גדולות מדי עבור רוב בני התמותה?

אין מצלמה מושלמת וגם לא תהיה כזאת. הסיבה לכך איננה פילוסופית ("אין בעולם דבר שאי אפשר לשפרו" וכיו"ב) אלא ביולוגית-סוציולוגית-פסיכולוגית. אין מצלמה מושלמת מכיוון שאין צלם מושלם. וטוב שכך.

.