בשנה האחרונה פלשה התחרות בין יצרני מצלמות הסטילס והוידאו לאזור הדימדומים של התצוגה התלת מימדית. אם תשאלו את יצרני המסכים, למשל, לפנינו מהפכה אודיו-ויזואלית אמיתית: בעוד מספר שנים תכנים רבים יצולמו וישודרו בשלושה מימדים. אפילו תצלומי סטילס.
הרעיון הטכנולוגי פשוט: על מנת ליצור אשליה של עומק בתמונה, יש להציג לכל עין תמונה נפרדת. שתי התמונות יהיו דומות זו לזו, אבל יצולמו מזוויות מעט שונות. הצפיה הסימולטנית בשתי התמונות שצולמו היא עניין מסובך יותר. נכון להיום על הצופה להרכיב משקפיים שמסננים את התמונה ומציגים בפני כל עין רק את התמונה שנועדה לה. בעתיד, יתכן שהטכנולוגיה תאפשר צפיה ללא משקפיים (כן, זאת בדיחה - אבל צחקתי. אפילו בקול רם). למרבה המזל צילום התמונה פשוט יותר מהצפיה בה. המצלמה הסטריאוסקופית היא רעיון ישן שזכה לתפוצה רחבה במחצית השניה של המאה ה-19.
 |
| פרסומת, 1892 |
מצלמות כאלה צויידו בשתי עדשות ובמחיצה בתוך חלל המצלמה. התוצאה היתה קיבוע בו-זמני של שתי תמונות על גבי הנגטיב המאורך. זה נראה כך:
 |
| Thomas Connon, Stereograph of Old Indian Bridge over river banked by rocks and trees, between 1860-1899 |
המצלמות הסטריאוסקופיות היו קטנות, קלות וניידות יותר ממצלמות הפורמט הגדול ששימשו לצילומים בסטודיו. לכן הן שימשו לעתים קרובות את "צלם השטח" של המאה ה-19 גם אם בסופו של דבר נעשה שימוש רק באחת מצמד התמונות שהופקו בכל חשיפה. בין 1890 ל-1925 הניידות של המצלמות האלה והנגטיבים הקטנים היו הסיבות העיקריות לשימוש שנעשה במצלמות הסטריאוסקופיות. החידוש שבצפיה התלת-מימדית בתמונות פג במידה רבה עוד לפני כן. רק באמצע שנות העשרים של המאה שעברה הופיעה המצלמה הקטנה המצוידת בגליל פילם 35 מ"מ שהחליפה אותן.
הצילום הסטריאוסקופי זכה לעדנה מחודשת בשנות החמישים, אז הופיעו מספר מצלמות כאלה שהותאמו לשקופיות 35 מ"מ ייעודיות. אחת מהן, מתוצרת קודאק, אפילו זכתה להצלחה מסחרית מסוימת.
דגם אחר, ה-Revere Stereo, היה מצויד בפלס מים שהותקן בעינית. הפלס הקל מאד על השימוש במצלמה, כי איזון האופק הוא תנאי הכרחי לתצלום סטריאוסקופי טוב.
בשנה האחרונה הופיעו שוב כמה מוצרים לצילום סטילס סטריאוסקופי, אם כי ההיצע עדיין מוגבל מאד. נכון להיום מוצעים למכירה מצלמה אחת, עדשה אחת ומפצל תמונה אחד. לעומת זאת, מצלמות הוידאו המותאמות לצילום תלת-מימדי הולכות וצוברות תאוצה.
האם הצילום התלת-מימדי יתפוס תאוצה בסיבוב הנוכחי? אינני חושב כך. אמנם הצפיה הסטריאוסקופית מציעה למתבונן חוויה חזקה יותר מאשר הצפיה בתמונה סטנדרטית, אבל היא כרוכה בשימוש באמצעי צפיה מיוחדים. יש הבדל גדול בין צפיה בסרט קולנוע, הנעשית באולם חשוך תוך נטרול הפרעות חיצוניות, לבין צפיה בתמונות סטילס או אפילו וידאו על מסך הטלויזיה הביתי. בתוספת תחושת העומק אין למעשה תוספת אינפורמציה ולכן החידוש שבצפיה תלת-מימדית הוא זמני וההתרגשות שמתלווה אליה מתפוגגת במהירות. ואכן, בינתיים נראה כאילו תור הזהב החדש של ה-3D הוא פרי מוחם הקודח של משווקים מוכשרים ואין לו אחיזה במציאות. למרות הפיתוח הטכנולוגי, השוק איננו דורש מוצרים כאלה ממש כפי שלא דרש אותם בעבר. הנה: הסטריאוגרמה נמצאת בשימוש כבר 150 שנה ורובנו אפילו לא שמע על דבר קיומה.
.
האם הצילום התלת-מימדי יתפוס תאוצה בסיבוב הנוכחי? אינני חושב כך. אמנם הצפיה הסטריאוסקופית מציעה למתבונן חוויה חזקה יותר מאשר הצפיה בתמונה סטנדרטית, אבל היא כרוכה בשימוש באמצעי צפיה מיוחדים. יש הבדל גדול בין צפיה בסרט קולנוע, הנעשית באולם חשוך תוך נטרול הפרעות חיצוניות, לבין צפיה בתמונות סטילס או אפילו וידאו על מסך הטלויזיה הביתי. בתוספת תחושת העומק אין למעשה תוספת אינפורמציה ולכן החידוש שבצפיה תלת-מימדית הוא זמני וההתרגשות שמתלווה אליה מתפוגגת במהירות. ואכן, בינתיים נראה כאילו תור הזהב החדש של ה-3D הוא פרי מוחם הקודח של משווקים מוכשרים ואין לו אחיזה במציאות. למרות הפיתוח הטכנולוגי, השוק איננו דורש מוצרים כאלה ממש כפי שלא דרש אותם בעבר. הנה: הסטריאוגרמה נמצאת בשימוש כבר 150 שנה ורובנו אפילו לא שמע על דבר קיומה.
.
לא בטוח שאני מסכים עם התחזית.
השבמחקטלויזיות ומחשבים 3D צוברים תאוצה.
ומכיוון שממילא רוב הצפיה בתמונות היא ע"ג מסך, יש סיכוי סביר שהמגמה תתרחב, אם אופציה העבור בקלות לצפיית 2D או 3D לפי בחירה.
מסכימה בכללי על הכל ובעיקר על השיווק. הטכנולוגיה נמצאת פה כבר המון זמן, והיא לא השתפרה במידה ניכרת. פשוט עוד דרך לשווק סרטים ועל הדרך להרוס אותם. חוץ מאווטאר, שזו באמת היתה השקעה כאין כמוה, הסרטים האחרים בתלת מימד, עדיף היה בלי זה.
השבמחקעופר,
השבמחקיש בזה משהו. זאת שאלה של תקורה. אם אין צורך במשקפיים המצב שונה.
Phoenix,
תודה עבור התגובה. יש לתלת מימד אפליקציות שימושיות, אבל הן מעטות.