הזקן

בשבוע שעבר הלך לעולמו הצלם האמריקני Milton Rogovin. הוא מעולם לא נחשב אחד הגדולים. למעשה, אלמלא פרש עליו את חסותו הצלם והתאורטיקן Minor White, נראה שאיש מחוץ לעירו באפלו שבצפון מערב מדינת ניו יורק לא היה שומע עליו. רוגובין הקדיש את כל מרצו להגברת מודעות הציבור לעניים ולפועלי בתי החרושת והמכרות. הסגנון הישיר שלו מאלץ את המתבונן בתמונות להיישיר את מבטו אל עיני אלה שנוח יותר להתעלם מקיומם. מילטון רוגובין נולד בשנת 1909 להורים יהודים שהיו בעליה של חנות מכולת קטנה בניו יורק. לאחר שסיים את לימודיו ב-1931 הוא עבר לגור בבאפלו שם מצא עבודה כאופטומטריסט. רוגובין היה סוציאליסט פעיל פוליטית. תפקידו כספרן המפלגה הקומוניסטית בבאפלו אילץ אותו לעזוב את עבודתו לאחר שנה ולפתוח עסק משלו. בשנות החמישים הוא אף נרדף בידי הועדה לחקירת פעילות אנטי-אמריקאית של ג'וזף מק'ארתי, מה שגרם לרבים מלקוחותיו לזנוח את שרותיו ולשכניו להחרים את משפחתו. רוגובין רכש את המצלמה הראשונה שלו בשנת 1958, בגיל 48. הוא לא למד לצלם מעולם, אבל זכה לקבל הדרכה ואף לעבור סדנה בביתו של Minor White, עורך המגזין לצילום אמנותי Aperture, שאף פרסם סדרה גדולה מתצלומיו. ב-1962 החל לצלם את דיוקנותיהם של כורים, פרוייקט שבזכותו זכה למלגה מהקרן לצילום הומאניסטי על שם W. Eugene Smith ב-1983. למרות שצילם במדינות רבות, רוגובין נודע בעיקר בזכות היצירה המקומית שלו. הוא חזר וצילם בשכונות העוני הסמוכות לביתו, שם רכש את אמונם של התושבים בעזרת אשתו, Ann.

השיר הבא, שכתב כשהיה בן 90, מלמד אולי יותר מכל על האיש היקר הזה:

My Theme Boy (2002)

His land is dying
You can see it
In his eyes
The mines are closing
This too is in his eyes
Look into his eyes
They will tell you lots--lots more
Of mountain tops--stripped and gouged
Of streams polluted
Of fish destroyed
Remember, America
This should be
This must be
The land of opportunity and equality
For all
Including this little boy

 צפו בסרטון שהפיק Harvey Wang, ששמו, "The forgotten ones", כשם ספרו האחרון של רוגובין. כדאי גם לקרוא ראיון מאלף, מעוטר בתצלומים מפרי יצירתו של רוגובין, שערך עימו הצלם Robert Hirsch בשנת 2004.

Harvey Wang, Milton and Ann Rogovin, 2001