יום רביעי, 27 באוקטובר 2010

קורס צילום פרטי

רבים מאיתנו למדו (ולומדים) לצלם בעצמם. הכוונה לכך שמעולם לא רכשנו השכלה צילומית פורמאלית או בלתי פורמאלית. יחד עם זאת, אנחנו לא מנותקים לחלוטין מהסביבה. סביר להניח שמי שקורא כאן התנסה במתן ביקורת על תמונות של אחרים ובקבלת ביקורת על תמונות שצילם. סביר להניח גם שהוא מתבונן בתמונות דרך קבע לא רק למען ההנאה שבכך אלא גם על מנת לנסות ולהבין כיצד יצרו אותן. רובנו לא בדיוק מאותגרים טכנולוגית. כולנו קוראים מאמרים בנושאי צילום שנכתבו ע"י מובילי דעה ובלוגרים. מבלי משים אנחנו לומדים מאחרים כל הזמן. אם כן, בואו נגדיר את התהליך האבולוציוני שהצילום שלנו עובר כקורס מתמשך המיועד לאדם אחד בלבד. להבדיל מקורסים ממוסדים, ב"קורס" הזה אנחנו בוחרים את הסילבוס וקובעים את קצב ההתקדמות.
אילו חומרים על קורס כזה לכלול? מובן שהיתרון הגדול של "קורס הצילום הפרטי" נמצא בהתאמה האישית שלו: כל אחד יקבע את התוכן בהתאם לתחומי העניין שלו ולז'אנרים הצילומיים המועדפים עליו. מאידך, הייתי מצפה מכל קורס בנושאי צילום שיכלול התייחסות כלשהי לכמה תכנים בסיסיים:
  • הכרות עם אמנות המאה העשרים: במאה ה-20 עברה האמנות תהליך מהיר של דיפרסיפיקציה, בין השאר בהשפעת הפופולאריזציה של המצלמה. על מנת להבין את מקומו של הצילום באמנות המודרנית (ולא פחות חשוב – להיחשף לדרכי ראיה ולמקורות השראה), חשוב להכיר, לפחות באופן שטחי, את הרקע שמתוכו צמח הצילום העכשווי. ידע כזה ניתן לרכוש בעיקר מתוך ספרים, שמגישים את הנושא העצום הזה באופן מאורגן וצולחים אותו תוך שימוש בחוט מחשבה עקבי. The shock of the new מאת Robert Hughes מהווה מבוא מצוין ויש ודאי רבים אחרים שאינני מכיר. בנוסף, 20th century photography בהוצאת Taschen הוא אנתולוגיה עשויה היטב של מיטב הצילום הקלאסי עד 1980.
  • הכרות עם הצילום העכשווי: בעשור האחרון התפתח הצילום לכיוונים צורניים חדשים בזכות הזמינות של כלי עריכה מתקדמים. השליטה של הצלם בהתפלגות הטונאלית והכרומטית של התמונות שלו נעשתה פוטנטית יותר וקלה הרבה יותר להשגה. בעקבות זאת מתפתחים ז'אנרים חדשים של צילום והגבולות בין צילום לצורות אמנות אחרות מיטשטשים. בכלל, מעניין לעקוב אחר הצלמים המובילים כיום ויצירתם. מקורות טובים לצילום העכשווי נמצאים כמובן ברשת. מגזינים מקוונים שמצאו חן בעיני הם Lensculture, Seesaw וכמובן British journal of photography. מגזין קומפוזיציה הוא מקבילה לא רעה בעברית. בנוסף, The online photographer הוא בלוג שכדאי להציץ בו מפעם לפעם.
  • חשיפה: החשיפה לאור היא ההיבט הבסיסי והחשוב ביותר של הצילום. קשה לצלם באופן מושכל ללא הבנה מלאה של היחסים בין מפתח הצמצם, מהירות התריס ורגישות המדיום, כמו גם השפעתו של כל אחד משלושת המשתנים האלה על מאפייני התמונה. גם לאחר שהצלם מכיר את היחסים הבסיסיים האלה נותר עוד מקום רב ללמידה: כיצד לבחור את שיטת מדידת האור בהתאם לנושא, מתי כדאי להשתמש בתאורה מלאכותית, כיצד לחשוף באופן יצירתי וכו'. היפה בשאלות האלה הוא שאין להן תשובות חד משמעיות. הרבה תלוי בהעדפות הצלם. הבנה מעמיקה של החשיפה על הדילמות הקשורות בה מצדיקה קריאה של ספר טוב בנושא, כגון Perfect exposure מאת Michael Freeman.
  • קומפוזיציה צילומית: אחד הדברים החביבים עלי פחות בקורסים ממוסדים וברשת הם "כללי הקומפוזיציה": הצילום הוא סובייקטיבי. לכן, כל צלם רואה את המציאות מעט אחרת מחברו ומבטא את הראיה שלו בתמונות שהוא יוצר. הגבלת הראיה במערכת של כללים והצגתה במונחי "נכון" ו"לא נכון" הם חטא קדמון שעלול לפגוע בביטוי העצמי ובהתפתחות של צלם מתחיל. לדעתי רצוי להגיע אל הקומפוזיציה הצילומית דווקא מתוך הבנת התפיסה החזותית של המתבונן. המקורות לתחום זה מוגבלים ורובם כתובים כטקסטים אקדמיים. ספר איכותי (אם כי לא קל לקריאה) שמסביר את התאוריה הפסיכולוגית של הראיה הוא Art and visual perception מאת Rudolf Arnheim. בנוסף, דנתי בכך בבלוג זה (חפשו תחת התגית "קומפוזיציה").
  • עיבוד תמונה: אין לכם ברירה: על מנת למצות את מלוא הפוטנציאל מהתמונות שאתם מצלמים עליכם לעבד אותן מעט או הרבה לאחר החשיפה. כדאי ללמוד לשלוט במידה כזאת או אחרת בתוכנת עריכה. המקורות בנושא זה רבים ומגוונים: מדריכים מקוונים, פורומים ברשת וספרים. מכיוון שזאת נקודת חולשה שלי, לא אתן כאן המלצות ספציפיות.
  • ביקורת תמונות: אחד הכלים היעילים ביותר להתפתחות בתחום הצילום הוא העלאת תמונות נבחרות לאתרים ברשת שעוסקים בביקורת. חשוב להציג את התמונות לאתרים ברמה המתאימה לשלב האבולוציוני של הצלם ולכשרונו. כך תתקבל ביקורת בונה שהצלם יוכל ללמוד ממנה (לא קטילה ולא שבחים). רצוי להעלות את התמונות במספר מצומצם של אתרים קבועים שבהם יוכל הצלם ליצור "מערכת יחסים מקוונת" עם משתתפים אחרים. כדאי ללמוד גם כיצד לתת ביקורת מועילה לצלמים אחרים, נושא שאגע בו באחד הפוסטים הקרובים.
  • צילום בצוותא: דומה שבימינו כל אדם שלישי הוא חובב צילום. בין המכרים שלכם יש בוודאי שניים או שלושה כאלה. נסו להתארגן וליצור קבוצות צילום. צאו מדי פעם לכמה שעות של צילום משותף במקום שיש בו עניין. הקשר הבלתי אמצעי עשוי לתרום לכם ולצילום שלכם הרבה. מועדון העדשות הישנות הוא הרחבה של הרעיון הזה.
קרוב לודאי שהצילום הוא תחביב שאתם אוהבים אותו ומשקיעים בו זמן (שלא לדבר על כסף). רבים נופלים למלכודת הציוד ומייחסים לאיכות הטכנית חשיבות עליונה, אבל האמת היא שתמונה טובה רק מתחילה באיכות טכנית טובה. הצילום שלכם ישתפר באופן ניכר רק אם תרחיבו את דעתכם ותלמדו לראות, להרגיש ולחשוף.


4 תגובות:

  1. האמת? היתי מחלקת את ה"קורס" לכמה קורסים שונים, וכל נושא לומדת אצל מדריך אחר שאני מעריכה את עבודתו בתחום הספציפי.
    בנוסף, אני יכולה לומר שעצם זה שלמדתי אמנות, ציור ותאוריה (ולא צילום באופן ספציפי) תרמו לי רבות לראיה הצילומית.

    השבמחק
  2. A wind,
    הכוונה כאן היא ללימוד עצמי. את המדריכים מחליפים ספרים ומקורות מקוונים.
    אני מסכים שלימודי אמנות כלליים יכולים לתרום הרבה לראיה הצילומית.

    השבמחק
  3. מממ, אמנם אני בעד אוטודידקטיות, ורוב ההשכלה הצילומית שלי היא עצמית. אבל, יש שיעורים שלקחתי בזמנו אצל מרצים מסוימים שהולכים איתי עד היום. כמו כן, שיח עדכני וחי על אמנות מוציא מאיתנו מחשבות חדשות ואינטרקציות שלא נוכל להשיג בעבודה עצמית בלבד. יש יתרון עצום בדו שיח עם מרצה או בקבוצה. לפעמים גם על דרך השלילה, אתה מבין ומחדד את השקפת עולמך ואת הראייה האומנותית שלך על פי דברים שאתה 'לא' אוהב או'פחות' מתחבר.
    וגם, ביקורת עבודות מקצועית שמגיעה מאמן שאתה מעריך באמת ואוהב תהיה שווה פי המון מול ביקורות בפורומים השונים או מחברים ומכרים.
    ושוב, אין צורך לבלוע את הכל בכפית ולהגיד אמן על כל פיפס, אבל אינטרקציה חברתית תמיד משפיעה בדרך זו או אחרת לטובה. אם בחידוד הראייה וההבנה שלך ואם בקבלת רעיונות או השקפות של אמנים אחרים.

    השבמחק
  4. אנונימי28.10.2010, 22:04

    אני שמעתי פעם משפט חכם: כל תלמיד - רצוי שיהיו לו שני מורים: מורה מת (=ספר) ומורה חי. אין תחליף לספרים ומאמרים שנכתבו ע"י צלמים ומורים גדולים ואין תחליף לתהליך חי ודינמי של לימוד משותף עם מדריך אישי.

    השבמחק

Google Analytics Alternative