Ask yourself about the source in your artistic longings. Why is it so necessary that you want to do your thing? How strong is it? Would you do it if it were forbidden? Illegal, punishable? Every work of art has its necessity, find out your very own. Ask yourself if you would do it if nobody would ever see it, if you would never be compensated for it, if nobody ever wanted it. If you come to a clear "yes", in spite of it, then go ahead and don't doubt it anymore.
Ernst Haas
ה"ערך" של אמנות הוא מושג סובייקטיבי שמומר לעתים קרובות מדי במדדים אובייקטיביים (מה יהיה מחירה של יצירה בשוק? האם היא תזכה בתחרות כזאת או אחרת? האם ניתן למכור תצלום כזה או אחר? וכו').
אמנות איננה תחרות ולא יכולה להיות תחרותית. הכח המניע שלה הוא התשוקה. האמנות היא ביטוי לצורך ולא עניין שנתון לבחירה. היא נושאת את ה-DNA של היוצר ולכן היא חלק ממנו. היא הרבה יותר מאסתטיקה: האמנות היא כנות ואהבה וכאב. אם איננה כזאת, היא לא אמנות.
עדכון
מתוך תשובה לאחד הקוראים:
...יצירה היא צורך. לא משנה אם היא נועדה להצגה או למגירה, הנפש זקוקה ל"מוצא אל הים". אחרת אנחנו נעשים ציניים או פשוט משתגעים. אם כולם היו מבינים את זה, היינו יכולים לחיות בעולם טוב יותר. כל אחד מוצא את האפיק המתאים לו: עבורך זו כתיבה, עבורי זה צילום ויש עוד דרכים רבות...
עדכון
ש: ...מעניין אותי מה דעתך על ההתמקדות הרבה בטכניקה של הצילום מצד אתרים\ספרים רבים לעומת העיסוק במהות ובמשמעות היצירה הצילומית.
ת: הצילום הוא מדיום. אפשר להשתמש בו ליצירת רשומות מדעיות, תמונות לדרכון, ראיות משפטיות, יצירות אמנות או תיעוד של טיולים. אתה מבין, הצילום הוא תחום רחב מאד והוא מצטלב עם האמנות רק בנקודה ספציפית, שהבלוג הזה עוסק בה, בין השאר.
מדית הצילום מבוססת על טכנולוגיה והדבר נכון בעיקר בעידן הדיגיטלי. לכן רוב הספרים והאתרים העוסקים בצילום הם טכנולוגיים וטכניים. הם לא מתיימרים לעסוק באמנות או ביצירה. הבעיה שלנו נמצאת בספרים שאנחנו בוחרים לקרוא ובאתרים שאנחנו בוחרים לבקר בהם.
עדכון
מתוך תשובה לאחד הקוראים:
...יצירה היא צורך. לא משנה אם היא נועדה להצגה או למגירה, הנפש זקוקה ל"מוצא אל הים". אחרת אנחנו נעשים ציניים או פשוט משתגעים. אם כולם היו מבינים את זה, היינו יכולים לחיות בעולם טוב יותר. כל אחד מוצא את האפיק המתאים לו: עבורך זו כתיבה, עבורי זה צילום ויש עוד דרכים רבות...
עדכון
ש: ...מעניין אותי מה דעתך על ההתמקדות הרבה בטכניקה של הצילום מצד אתרים\ספרים רבים לעומת העיסוק במהות ובמשמעות היצירה הצילומית.
ת: הצילום הוא מדיום. אפשר להשתמש בו ליצירת רשומות מדעיות, תמונות לדרכון, ראיות משפטיות, יצירות אמנות או תיעוד של טיולים. אתה מבין, הצילום הוא תחום רחב מאד והוא מצטלב עם האמנות רק בנקודה ספציפית, שהבלוג הזה עוסק בה, בין השאר.
מדית הצילום מבוססת על טכנולוגיה והדבר נכון בעיקר בעידן הדיגיטלי. לכן רוב הספרים והאתרים העוסקים בצילום הם טכנולוגיים וטכניים. הם לא מתיימרים לעסוק באמנות או ביצירה. הבעיה שלנו נמצאת בספרים שאנחנו בוחרים לקרוא ובאתרים שאנחנו בוחרים לבקר בהם.
Photograph: W. Eugene Smith
מסכים לחלוטין להגדרה שלך שביצירה משתקפת נפש היוצר. מעניין אותי מה דעתך על ההתמקדות הרבה בטכניקה של הצילום מצד אתרים\ספרים רבים לעומת העיסוק במהות ובמשמעות היצירה הצילומית.
השבמחקאנונימי,
השבמחקהצילום הוא מדיום. אפשר להשתמש בו ליצירת רשומות מדעיות, תמונות לדרכון, ראיות משפטיות, יצירות אמנות או תיעוד של טיולים. אתה מבין, הצילום הוא תחום רחב מאד והוא מצטלב עם האמנות רק בנקודה ספציפית, שהבלוג הזה עוסק בה, בין השאר.
מדית הצילום מבוססת על טכנולוגיה והדבר נכון בעיקר בעידן הדיגיטלי. לכן רוב הספרים והאתרים העוסקים בצילום הם טכנולוגיים וטכניים. הם לא מתיימרים לעסוק באמנות או ביצירה. הבעיה שלנו נמצאת בספרים שאנחנו בוחרים לקרוא ובאתרים שאנחנו בוחרים לבקר בהם.
אתה צודק שצריך לברור את המקורות ולהתאים לעצמנו את אלו שמדברים על ההיבטים שחשובים לנו. אם מדברים על הצילום כמדיום אומנותי לדעתי העיסוק במהות ובשפה הצילומית קודם לעיסוק בטכנולוגיה. צלם אמיתי יידע להפיק תמונות בעלות ערך גם ממצלמה פשוטה לעומת זאת גם ממצלמה של 100K בידיו של חובב מתחיל לא תצא תמונת המאה. בבלוג שלך מצאתי התיחסות להיבטים אומנותיים - שאפו.
השבמחקתודה. אגב, אני לא אוהב את צירוף המלים "השפה הצילומית". בשפה יש כללים, תחביר "נכון" ומבנים לוגיים קבועים. האמנות שונה. היא הרבה יותר אלסטית.
השבמחק