מהו הצילום עבורך: תוצאות השאלון

לפני שבוע שאלתי אתכם אילו תפקידים ממלא הצילום בחייכם. 29 קוראים השיבו לשאלון והגיע הזמן לסכם. התפלגות התשובות דומה לזו שלה ציפיתי: מרבית המשיבים הם חובבים שרואים בצילום מוצא יצירתי, דרך לתעד את חייהם ועיסוק פנאי מהנה. מיעוטם (כ-28%) מתייחסים לצילום כאל מקור פרנסה, אם כי מספר המשיבים עבורם מהווה הצילום מקור פרנסה עיקרי קטן יותר (כ-10% בלבד). מעניין שכמחצית מן המשתתפים ציינו את העניין שלהם בצד הטכנולוגי של הצילום. בנוסף, כמחצית מהם הודו שהעניין שלהם במדיום הזה "נגוע" במאפיינים בלתי-רציונאליים.

על מנת לאפיין את הצרכים המשמעותיים יותר שהצילום עונה עליהם, בחנתי את התפלגות התגובות ה"חזקות" לכל אחד מהם. התמונה הכללית מתבררת מן הטבלה הבאה:

יש לשים לב לשלושה ממצאים:

• שיתוף התמונות עם אחרים איננו מהווה גורם משמעותי במיוחד לכך שאנחנו מצלמים; הרבה יותר משתתפים מזדהים מאד עם הגורם היצירתי מאשר עם גורם השיתוף. יחד עם זאת, יש קשר בין השניים כפי שתראו מיד.
• בעיניהם של יותר ממחצית המשיבים הצילום איננו מתקשר עם פרנסה בהווה או בעתיד בכל דרך שהיא.
• רבע מן המשתתפים מרותקים לטכנולוגיה שמאחורי הצילום. האם זה מעט או הרבה? אילו שאלתי על מכונות כביסה, על כלי רכב ממונעים או על מוזיקה השיעור היה נמוך יותר. אילו שאלתי על מעבורות חלל או על צוללות גרעיניות השיעור היה קרוב לוודאי גבוה יותר.

 
בשלב הבא נכנסתי לעומק התשובות וחיפשתי קשרים פנימיים בין סיפוקים שונים שהצילום מציע. לא אלאה אתכם בסטטיסטיקה המורכבת. רק אומר שמצאתי ארבעה "טיפוסים" של צלמים (עניינה של הסטטיסטיקה בהכללה. היא נוטה "להחליק" מקרים אינדיווידואליים חריגים ולכן, אם אינכם מוצאים את עצמכם בין ארבעת הטיפוסים האלה האשימו את הסטטיסטיקה ולא את עצמכם):

• לטיפוס הראשון נקרא "היוצר השאפתן". הוא רואה בצילום שלו קודם כל יצירה אמנותית ורק אחר כך דרך לתעד את חוויותיו. הוא מרבה לשתף אחרים ביצירה שלו ומייחל בסתר ליבו שיום אחד יזכה להכרה שתתבטא גם בתמורה כלכלית למאמציו. היוצר השאפתן איננו מצלם בגלל ההנאה שבדבר, אלא למען אידיאלים נשגבים יותר.
• הטיפוס השני הוא "הטכנולוג". זהו צלם שמתעניין לא רק בטכנולוגיה אלא גם בטכניקה הצילומית. גם הוא מרבה לשתף את התצלומים מעשה ידיו עם אחרים, אבל אין לו עניין בהיבטים האמנותיים והתיעודיים של הצילום אלא בהפקת תצלומים משובחים מבחינה טכנית. הוא נהנה מפעולת הצילום עצמה ורואה בצילום שלו מקור הכנסה פוטנציאלי בעתיד, כנראה באחד הענפים המסחריים של המדיום.
• הטיפוס השלישי הוא "המקצוען הציני". זהו צלם שמתפרנס מן הצילום שלו באופן חלקי או מלא. ההיבטים הטכנולוגיים, התיעודיים והחברתיים של הצילום אינם מעניינו. הוא אפילו אינו נהנה לצלם מחוץ למסגרת העבודה. יחד עם זאת, יש לו נטיה אמנותית והוא מתוסכל מחוסר היכולת לבטא אותה בעבודתו המסחרית.
• הטיפוס הרביעי והאחרון, הנפוץ ביותר בקרב המשיבים לשאלון, הוא "החובב המושבע". הוא מצלם על מנת לתעד את חוויותיו ואת האנשים הקרובים לו, על מנת לנצור זכרונות יקרים ולשתף בהם אחרים. אין לו עניין בביטוי יצירתי והוא אינו רואה בעצמו "אמן". בניגוד לטיפוסים האחרים, לחובב המושבע אין שאיפות להפוך את הצילום שלו למקור הכנסה. הוא ניחן בסקרנות בריאה כלפי הטכנולוגיה שמאחורי הצילום וממהר להודות שיש משהו בלתי רציונאלי בתחביב שלו.

כעת לא נותר אלא לשאול:
(ואל תתפסו דווקא לעניין הפרנסה והקריירה)

.