לפעמים נדמה לנו שהמצאנו את הצילום מחדש. שאיש לא ידע לראות לפני שמישהו הגה את חוק השלישים. שהפילם היה רק הקדמה. אבל האור היה כאן לפנינו וצלמים טובים לא חסרו מעולם. השבוע הזדמן לי לפשפש בכמה אלבומים ישנים. חוויה מתקנת. הנה דוגמאות מיצירתם של ארבעה צלמים אלמונים, אי אז בשנות הששים של המאה הקודמת. אולי חובבים ואולי סתם עוברי אורח שהתבקשו רק לכוון וללחוץ על כפתור. האם התצלומים האלה היו "טובים" יותר אילו הופקו באמצעות מיטב הכלים המודרניים, או לפחות בצבע? העולם מתחלק לשניים: אלה שסבורים שאכן כך ואלה שרואים בסימני הזמן חלק בלתי נפרד מהתצלום. הראשונים יראו לנגד עיניהם קובץ של נתונים ספרתיים פגומים. האחרונים ישלפו מן האלבום את גליונות הנייר הכימי הישן, ימששו את מרקמם הגס ויקרבו אותם לאפם כדי שיוכלו לנשום אותם. אחר כך יעצמו את עיניהם וידמיינו את מגעו של קטר דיזל חמים ושמנוני בעורו של איש צעיר לפני חמישים שנה.
 |
| Photograph: anonymous |
 |
| Photograph: anonymous |
 |
| Photograph: anonymous |
 |
| Photograph: anonymous |
.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה