הפתק הצהוב הדביק

לפני שאני יוצא לצלם, לפעמים אני מכין לעצמי רשימה קצרה של קווים מנחים שיסייעו לי לשמור על מיקוד במהלך הצילום. אני מדמיין שהרשימה כתובה על פתק דביק, צהוב כזה, ומדביק אותו על דופן הגולגולת הקדמית - בתוך הראש. הרשימה הזאת כוללת נקודות קצרות שלמדתי מניסיוני. כאלה שהן רלוונטיות לאופי הצילום המתוכנן. חלק מהדברים מובן לי מאליו, אבל יש בה גם נקודות שעלי להזכיר לעצמי מידי פעם. הנה למשל פתק צהוב דביק שמשמש אותי לצילומי אנשים בסיטואציות בלתי מבוימות:

1. להרכיב על המצלמה עדשת פריים קטנה. אורך המוקד הרצוי הוא בין 30-50 EFL, אבל לאורך מוקד מתרגלים במהירות. מה שחשוב הוא הגודל הפיזי של העדשה.
2. למקד למרחק ההיפרפוקאלי עם צמצם 5.6 או 8 על מנת לחסוך את הצורך במיקוד לפני כל חשיפה.
3. מהירות התריס לא חשובה.
4. להשתמש בטכניקת קימפוז שאיננה מחייבת מבט דרך העינית.
5. להישאר ערני לסיטואציה.
6. להתקרב עד למרחק שמתאים לאורך המוקד. כיול מהיר: המימד האנכי של הפריים צריך להיות קרוב לקומתו של אדם.
7. לבחור "מצב ראיה" אחד ולדבוק בו.
8. להתעלם ממסך המצלמה. לכבות אותו אם אפשר. בכלל, לא להתעסק במצלמה.
9. לא לצלם הרבה. בשום אופן לא צילום רציף.
10. העיקר הוא הכיף.

אלה לא עשרת הדיברות. מותר, ולעתים קרובות נוצר צורך, לחרוג מהרשימה. הפתק הדביק הזה הוא רק דרך לשמור על המיקוד. חשוב לי לכלול בפתק רק דברים שצברתי מניסיוני האישי. קדם להם תהליך ארוך של ניסוי וטעיה ולכן אני יודע לאילו בעיות לצפות (למשל קו אופק עקום) וממה להיזהר (למשל תאורה קונטרסטית מאד). "טיפים" שקראתי ולא ניסיתי בעצמי, כמו גם כאלה שניסיתי אבל לא עבדו היטב לא יכנסו לרשימה. הם ייכתבו על פתק נפרד, נניח ורוד. הנקודות שבפתק הוורוד יזכו להתייחסות רק במקרה של אובדן ההשראה או אם התנאים השתנו. פתק ורוד שמתאים לאותה סיטואציית צילום ייראה כך:

1. לנסות אורכי מוקד "אקספרסיוניסטיים" - אולטרה-רחב ועין הדג.
2. לנסות עדיפות תריס ב-1/20 שניה (מתאים למקומות סגורים בלבד).
3. לנסות "מצב צילום" שונה - אולי קונסטרוקטיביסטי.
4. להתקרב מאד.
5. לנסות צילום רציף.

ניתן להגדיר את האבולוציה של צלם כתהליך שבו הפתקים הוורודים הולכים ומתמעטים ואילו הפתקים הצהובים הולכים ומתארכים. בסופו של דבר כל צלם מקים לו רפרטואר של טכניקות עבודה התפורות למידותיו. והרפרטואר הזה נקרא סגנון אישי.

.