אתה מסתפק בחשיפה אחת לנושא
צלמים מתחילים נוטים לסבול מחוסר ביטחון. אחד הסימפטומים לכך הוא שימוש מרובה בצילום הרציף שהמצלמות המודרניות מציעות, גם במצבים שאינם מחייבים זאת. הדבר גורם להם להשקיע זמן רב בסלקציה של תמונות לאחר מעשה. ראיה צילומית טובה חוסכת את הצורך לעשות זאת: צלם שמעורב בסצנה יחוש ברגע הנכון ביותר לחשיפה. בנוסף, הוא יחסוך לסובבים (ואולי גם למצולמים) את רעש "מכונת היריה" המציק שהוא חלק בלתי נפרד מהצילום הרציף.
אתה משאיר בבית את רוב העדשות שלך
התנאי הזה מחייב את קיומן של שלוש עדשות או יותר ברשות הצלם. צלם שברשותו יותר משתי עדשות בהכרח נמצא בשלב מתקדם של תהליך הניסוי והטעיה. צלמים טובים יודעים לבחור מבין העדשות שלהם את האחת או השתיים להן יזדקקו לצילום סצנה. על פי רוב אחת מהעדשות בהן ישתמשו תהיה עדשת פריים. צלמים מתחילים נוטים לשאת איתם בתיק את רוב הציוד שלהם (שוב, תסמונת חוסר הביטחון).
אתה מעבד את התמונות שצילמת פחות ופחות
צלמים שמבלים זמן רב מול המחשב בניסיון "לתקן טעויות" בתמונות שצילמו, מוטב שישפרו את מיומנותם בצילום מאשר את מיומנותם בעיבוד. כשהצלם יודע מה הוא רוצה לצלם, מדוע וכיצד לעשות זאת הוא נזקק רק לעיבוד קל ומהיר. ככל שהקומפוזיציה קרובה יותר לתמונה שהצלם ראה בעיני רוחו לפני שחשף, כך ייחסכו ממנו תיקונים סלקטיביים עתירי עבודה כמו cloning, התאמת צבעים נפרדת לאזורים שונים בתמונה, "הצלת" פרטים באזורים בהירים מדי ולהיפך – מילוי הצללים. צלמים מתקדמים משתמשים בפורמט RAW במשורה ורק כשתנאי התאורה קשים. בדרך כלל הם לא נזקקים ליותר מאשר תיקוני בהירות וקונטרסט קלים כדי להביא את התמונות שלהם למצבן הסופי, הייצוגי. המטרה לשמה הם מעבדים את התמונות היא לא תיקון אלא הדגשה.
אתה לא מצליח לשפר את התמונות שלך ע"י חיתוך בזמן העיבוד
ה"חוש" של הצלם לקומפוזיציה הולך ומשתפר בהדרגה. בתחילה הנושאים שלו ממורכזים וממלאים חלק קטן משטח הפריים. אחר כך הם ממורכזים וממלאים את רוב שטח הפריים. אחר כך הם פחות ממורכזים וממלאים שליש משטח הפריים. בסופו של דבר המיקום והשטח שהם תופסים משתנים מתמונה לתמונה בהתאם לסצנה ולהעדפה היצירתית של הצלם. אם הגעת לשלב בו אתה לא מצליח לשפר את התמונות שלך באמצעות שינוי הקומפוזיציה על גבי מסך המחשב, הרי:
צלמים מתחילים נוטים לסבול מחוסר ביטחון. אחד הסימפטומים לכך הוא שימוש מרובה בצילום הרציף שהמצלמות המודרניות מציעות, גם במצבים שאינם מחייבים זאת. הדבר גורם להם להשקיע זמן רב בסלקציה של תמונות לאחר מעשה. ראיה צילומית טובה חוסכת את הצורך לעשות זאת: צלם שמעורב בסצנה יחוש ברגע הנכון ביותר לחשיפה. בנוסף, הוא יחסוך לסובבים (ואולי גם למצולמים) את רעש "מכונת היריה" המציק שהוא חלק בלתי נפרד מהצילום הרציף.
אתה משאיר בבית את רוב העדשות שלך
התנאי הזה מחייב את קיומן של שלוש עדשות או יותר ברשות הצלם. צלם שברשותו יותר משתי עדשות בהכרח נמצא בשלב מתקדם של תהליך הניסוי והטעיה. צלמים טובים יודעים לבחור מבין העדשות שלהם את האחת או השתיים להן יזדקקו לצילום סצנה. על פי רוב אחת מהעדשות בהן ישתמשו תהיה עדשת פריים. צלמים מתחילים נוטים לשאת איתם בתיק את רוב הציוד שלהם (שוב, תסמונת חוסר הביטחון).
אתה מעבד את התמונות שצילמת פחות ופחות
צלמים שמבלים זמן רב מול המחשב בניסיון "לתקן טעויות" בתמונות שצילמו, מוטב שישפרו את מיומנותם בצילום מאשר את מיומנותם בעיבוד. כשהצלם יודע מה הוא רוצה לצלם, מדוע וכיצד לעשות זאת הוא נזקק רק לעיבוד קל ומהיר. ככל שהקומפוזיציה קרובה יותר לתמונה שהצלם ראה בעיני רוחו לפני שחשף, כך ייחסכו ממנו תיקונים סלקטיביים עתירי עבודה כמו cloning, התאמת צבעים נפרדת לאזורים שונים בתמונה, "הצלת" פרטים באזורים בהירים מדי ולהיפך – מילוי הצללים. צלמים מתקדמים משתמשים בפורמט RAW במשורה ורק כשתנאי התאורה קשים. בדרך כלל הם לא נזקקים ליותר מאשר תיקוני בהירות וקונטרסט קלים כדי להביא את התמונות שלהם למצבן הסופי, הייצוגי. המטרה לשמה הם מעבדים את התמונות היא לא תיקון אלא הדגשה.
אתה לא מצליח לשפר את התמונות שלך ע"י חיתוך בזמן העיבוד
ה"חוש" של הצלם לקומפוזיציה הולך ומשתפר בהדרגה. בתחילה הנושאים שלו ממורכזים וממלאים חלק קטן משטח הפריים. אחר כך הם ממורכזים וממלאים את רוב שטח הפריים. אחר כך הם פחות ממורכזים וממלאים שליש משטח הפריים. בסופו של דבר המיקום והשטח שהם תופסים משתנים מתמונה לתמונה בהתאם לסצנה ולהעדפה היצירתית של הצלם. אם הגעת לשלב בו אתה לא מצליח לשפר את התמונות שלך באמצעות שינוי הקומפוזיציה על גבי מסך המחשב, הרי:
- אתה מכיר את המגבלות של העדשות שלך ולא מנסה קומפוזיציות שמעבר ליכולתן.
- יש לך עין טובה.
- אתה שולט ברזי הקומפוזיציה.
- בעת החשיפה אתה מתייחס גם לרקע.
- אתה יודע מה אתה רוצה עוד לפני שאתה חושף.
תמונות שצילמת מוצגות דרך קבע באתר 1x.com
בניגוד לאתרי שיתוף תמונות אחרים, התמונות שמועלות ל-1x עוברות סינון אובייקטיבי ע"י צוות של בוחנים ורק הטובות ביותר מוצגות בו. שתי התמונות שניסיתי לשלוח לשם נדחו. כדאי גם לכם לנסות את מזלכם.
יפה מאוד ! אהבתי
השבמחק1. יש לי ניסיון רב עם 1x.com, אף על פי שלא קיבלו אף תמונה שלי.
השבמחקזה אתר מעולה ואולי יחיד מסוגו בעולם, אבל לוקה בתסמונת הפרפקציוניזם: רוב התמונות צריכות לעבור עיבוד מאסיבי ולהגיע לקונטרסט מושלם, רקע מושלם וחדות מושלמת בשביל לעבור את הסינון.
כמובן שגם צלמים שלא מקפידים על כך יכולים להעלות תמונות לאתר, אבל לרוב אלה רק הטובים שבטובים, ואילו בעלי טכניקה טובה שתמונותיהן חסרות מהצד האמנותי יעלו ביתר קלות על פני אלה ששמים את הדגש על האמנות והרגש ורק אחריהם הטכניקה.
2. בקשר להערה שלי "אולי יחיד מסוגו בעולם" - אתה מכיר עוד אתרים דומים?
Bazzaz,
השבמחקההתרשמות שלי מ-1X היא שהקריטריון המוביל לקבלת תמונה הוא העניין התוכני שיש בה. רק אחר כך באים המאפיינים הטכניים. הם נוטים אמנם לקבל תמונות בעלות אסתטיקה קונבנציונאלית, אבל כך גם כל האתרים האחרים, כמו photo.net.