התהליך היצירתי - חלק ראשון: מבוא

התהליך היצירתי שמלווה את הצילום כולל סדרה של ברירות שיקבעו אילו תמונות יצולמו. בצילום, שלא כמו באמנויות חזותיות אחרות, שליטתו של היוצר בתהליך העבודה מוגבלת. הצייר יכול לבחור בחומרים מהם עשויים בד הציור והצבעים, בעובי המכחולים בהם ישתמש ובטכניקת המשיחה של הצבעים על בד הציור. הצלם לא יכול לבחור באף אחד מאלה (עיבוד התמונה לאחר מעשה הוא עניין אחר). על רוב ההחלטות שיקבעו כיצד התצלומים ייראו להתקבל עוד לפני הלחיצה על המחשף.
בפני הצלם עומדות שתי קבוצות של ברירות, שאחת נגזרת מהשניה. בקבוצה הראשונה נכללות שאלות הקשורות לכוונה הכללית של הצלם: למשל, האם התמונה שתצולם תהיה ספונטאנית או מבויימת? האם היא תהיה תיעודית בלבד או שמא יוכנס בה מרכיב יצירתי? האם היא תהיה פשוטה או מורכבת? התשובות לשאלות האלה בדרך כלל אינן דורשות מחשבה רבה. סוג התמונה (או הז'אנר שלה) קשור באופן הדוק לסיבה לכך שהיא מצולמת. יחד עם זאת, צלמים ששואלים את עצמם שאלות כאלה יקבלו החלטות מהירות ונכונות יותר כשיתמודדו עם הדילמות הנכללות בקבוצה השניה של השאלות: כיצד למדוד את האור? לאיזה מרחק תמוקד העדשה? מהו עומק השדה הרצוי? איזה אורך מוקד יתאים לתמונה? ושאלות אחרות מן הסוג הזה.

רבים מהצלמים הנמצאים בראשית דרכם מתחילים את תהליך החשיבה שלהם מההיבט הטכני של הצילום. תרשים הזרימה הבא מתאר תהליך חשיבה אפשרי של צלם כזה:

בתהליך כזה הדילמות של החשיפה מכוונות את הצלם והוא מקדיש מחשבה רבה לאיכות הטכנית של התמונה. אם יהיה לצלם מזל, התוצאה תהיה משמעותית ותבטא את המסר שהצלם שואף לבטא בה. ברוב המקרים, במיוחד אם התצלום איננו מבוים, התוצאה תהיה חסרת תוחלת. הסיבה שבגללה צולמה התמונה לא תתבטא בה.
מצד שני, כאשר הצלם מגדיר לעצמו מלכתחילה כיצד הוא רוצה שהתמונה תיראה וגוזר את ההחלטות הטכניות מתוך הכוונה הראשונית שלו (כמובן, תוך התחשבות באילוצי התאורה וכו') יגדל הסיכוי לכך שהתמונה תהיה קרובה לזו שהצלם ראה בעיני רוחו. תהליך חשיבה כזה מתואר בתרשים הבא:

השאלה בדבר הסגנון הרצוי לתמונה איננה פשוטה כפי שהיא נראית. כדי שהצלם יוכל להתייחס אליה עליו להתגבר על האינסטינקט ללחוץ על המחשף ולבחון את התוצאה במסך שבגב המצלמה. ניסוי וטעיה לא יביאו לתוצאה הרצויה. יש צורך בתכנון בעל שלבים מובנים שהראשון בהם הוא הגדרה של מטרה, או לפחות של כוונה. בסדרת הפוסטים הקרובה אסקור את מגוון מישורי ההחלטה של הצלם. הוא לא צריך להתייחס לכל השאלות שאעלה (חלק מהשאלות דומות מאד זו לזו), אבל תהליך לוגי כזה, אפילו אם הוא קצר מאד, יעזור לצלם ליצור תמונות משמעותיות ומעניינות יותר.