הצלם הפולני Jerzy Lewczynski חוקר את החיים במצלמתו מזה ששים שנה. למרות שהיא עוסקת בעיקר בעבר, היצירה שלו איננה עבודת תיעוד. היא מעלה ממעמקים רסיסי תובנות, שברירי אבחנה ורגש ומשמעות. אף אחד מתצלומיו איננו "שלם". יש בהם מין הבהוב קצרצר, רמז לתמונה עגולה ומלאה יותר. אבל השירבוטים הוויזואליים האלה מרתקים. בפשטותם הצורנית הם גורמים לך לחפש פתח אל נפשו של האמן, אל סוד הגן הנעלם.
קראו את הראיון איתו שפורסם ב-Lens Culture. מעורר השראה.What I do bears witness to a certain kind of dramatic situation, to viewpoints which have resulted from my own sufferings and joys. Photography shouldn’t be just lifeless recording. The most banal little scene which makes you wonder or gives you reason to pause for a moment can eventually be interpreted anew in a fuller way. By then you’ll be more mature and you’ll understand more. That’s why we should collect all photos, never throw them away or destroy them, but rather attempt to interpret them after a certain period of time.
Jerzy Lewczynski, Doors, 1970 |
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה