לא אוהב אותה

שוב נכנעתי. החלפתי את אחת המצלמות שלי. אני חלש, אולי אפילו חולה. ואני בוש ונכלם משום שהמצלמה החדשה לא תתרום לצילום שלי דבר. בכל פעם שאני נוגע בה עולים בי רגשות אשמה.

רק כדי לסבר את האוזן, המצלמה הזאת קרובה ל"אידיאל" שלי יותר מכל מצלמה דיגיטלית אחרת. יותר מזה, חיכיתי לה שנים רבות. עד כמה שזה ישמע מוזר, חיכיתי לה. ספציפית. מרגע שזנחתי את הפילם קיוויתי שהיא תופיע ביום מן הימים והנה היא הגיעה. אותו יצרן, אותו עיצוב, אפילו אותו שם (כמעט). אז הזמנתי אחת כזאת ביום שבו הוכרזה. בלי להתלבט יותר מדי. מין גחמה צפויה מראש עד כדי קבס.

היא כאן, שוכבת בתיק וממתינה שארים אותה אל חיקי, שאוציא אותה לשחק. אבל אני לא אוהב אותה. כלומר - זאת מצלמה מצוינת, אין ספק. גודלה הוא בדיוק הגודל הנכון, משקלה בדיוק המשקל הנכון, היא קרירה למגע, מוצקה ועסיסית. כמו שזיף שזה עתה נקטף מן העץ והוא בשל בדיוק במידה הנכונה: מתוק אבל עדיין חמצמץ קמעא. תן בו את שיניך והעסיס האדום והדביק ייטוף אל הסנטר שלך. זאת בדיוק התחושה של המצלמה הזאת. היא מלאה בפוטנציאל שממתין להתפרץ. אבל אני לא אוהב אותה.

יש בה כל מה שיכולתי לבקש: חיישן חדש שמעולם לא היה לי כמותו, מהירות חסרת תקדים, גלגלות וכפתורים כיד המלך, גומיות שימנעו חדירה של מים ותריס שקט-שקט. היא חטובה, חסונה, יציבה, אינטליגנטית וענווה. אילו היתה עלמה צעירה אי אפשר היה לעמוד בפניה. אבל אני לא אוהב אותה.

אינני אוהב אותה מפני שהיא פופולארית כל כך. מעולם לא החזקתי במצלמה מבוקשת, "חמה". למעשה אני נמנע מאותם מותגים ומוצרים שנועדו להמונים הנלהבים. קראו לי סנוב אם אתם רוצים. לא איכפת לי (למרות שבדרך כלל אני משלם יותר עבור פחות). אני מרגיש בנוח כשאני משתייך למיעוט. זה מצדיק את הביקורתיות שטבועה בי. זה גורם לי להתאמץ יותר. אתם יכולים לתאר לעצמכם עד כמה הופתעתי למצוא את עצמי בלב העדר. זאת תחושה מעיקה, צפופה. חם לי.

אינני אוהב אותה מפני שהיא טובה מדי (יש דבר כזה?). היא כנועה מדי לרצוני ואינה עומדת על שלה. אין בה אתגר. אין בה מספיק מגבלות על מנת שתפיק ממני את מירב היצירתיות. היא עושה את הצילום קל, קל מדי. והיא מפיקה את אותן התוצאות כמו כל שאר המצלמות החדשות.

ולבסוף, אינני אוהב אותה משום שהיא ניפצה את החלום שלי. אין עוד למה לקוות. היא נוסכת בי את התחושה המחליאה של what you see is what you get. אף מצלמה כבר לא תגרום לי התרגשות. תם ונשלם.

אני יודע שרובכם לא יבין אותי, אבל זה בסדר גמור. אינני מצפה לאמפתיה.

.