יום שני, 9 ביולי 2012

"זאת לא המצלמה - זה הצלם": חצי הכוס הריקה

האימרה הלעוסה: "זאת לא המצלמה - זה הצלם" היא משהו שכל חובב צילום מתחיל שומע ללא הרף מרגע שאחז במצלמה בפעם הראשונה. אינני מפקפק בה ולו לרגע. הניסיון שלי, הידע שרכשתי והאינטואיציה שלי מאששים אותה בכל יום. לא בזה העניין. אבל האם היא נכונה תמיד?

יש כמה דרכים בהן אפשר להבין את חמש המלים האלה:
הראשונה שבהן אומרת בפשטות: אין צורך בכלים משוכללים על מנת ליצור תצלומים משכנעים. עוצמתו של תצלום, כל תצלום, נמצאת בראיה של הצלם, ברגישות ההבחנה שלו, ביצירתיות שלו ובאינטלקט שלו. במלים אחרות, תצלום שהנושא שלו קומוניקטיבי והקומפוזיציה שלו חזקה איננו זקוק לאיכות טכנית גבוהה.
השניה גורסת: אל תאשים את המצלמה; ה"פגמים" בתצלומים שלך נובעים מכשלים במיומנות הטכנית שלך ומן הסירוב שלך להכיר במגבלותיהם של הכלים או בחוסר היכולת שלך להתגבר על מגבלות אלה ואף להשתמש בהן.
המשמעות השלישית היא: אפילו אם המצלמה שלך היא המילה האחרונה של ההנדסה היפנית, היא לא תעשה עבורך את העבודה הקשה. היא בסך הכל מכונה. היא תקל עליך את חישוב החשיפה, את המיקוד, את סינכרון המבזק, את יישור האופק ועוד כהנה וכהנה, אבל בסופו של דבר אתה הבוס והאחריות מוטלת עליך.
הרביעית: כשאתה נתקל בתצלום שאתה אוהב שאל מי יצר אותו. אל תשאל מהם הכלים ששימשו את היוצר. כמתבוננים אנחנו נוטים לייחס חשיבות יתרה לכלים. זה מאפיין תצלומים בלבד: כשאתה צופה בסרט קולנוע אינך מתעניין בעדשות ששימשו את הצלם; אינך חושב על יצרן הצבעים או על המכחולים בהם בחר צייר מוכשר. האם צילום סטילס שונה במהותו?
והחמישית, שמתקשרת לפוסט של אתמול: היזהר מכניסה לנעליים שגדולות ממידותיך. עליך להתאים את הכלים שבידיך לאבולוציה שלך. להבטיח שתמיד תהיה מוגבל באופן כזה או אחר, שתיאלץ להתגבר על מכשולים ולהגות פתרונות יצירתיים. זה לא רק עניין של מיומנות טכנית: כשהכלים שלך עושים כל מה שאתה מבקש מהם אתה נוטה לסמוך עליהם ומסיר מעצמך אחריות. זה מתחיל בחשיפה (טווח דינאמי רחב יבטיח אפשרות לתקן גם כשהחשיפה שגויה) ובנקיון בתאורה קלושה (כמה פעמים נתקלתם בתצלומי לילה מיותרים?), ונמשך בכך שהמסגור והמיקוד מחליפים את הראיה הספציפית של הצלם. לפני שאתם קופצים ומבטלים את הקשר בין הדברים - חישבו קצת. מהו תפקידו של הצלם בתהליך יצירתו של תצלום? כאשר מצויים בידיו כלים "גדולים" ממנו הוא משמש כמפעיל - operateur ותו לו. לא תמיד, אבל לעתים קרובות. הוא בטוח ביכולתם של הכלים להפיק את התוצאה הרצויה לו. מאידך הוא איננו בטוח ביכולתו שלו ולכן התהליך היצירתי שלו מקבל מימד סטטיסטי: "אם אלחץ על המחשף מספיק פעמים ואשמור את התמונות כקבצי RAW בוודאי אקבל לפחות תצלום אחד שישביע את רצוני". מטרתו היא לשמור את כל האפשרויות פתוחות כדי שיוכל לבחור מתוכן אחר כך. לעומת זאת, כאשר מצויים בידי הצלם כלים התואמים את מידותיו עליו ליטול את האחריות באופן אקטיבי יותר. התהליך היצירתי שלו דטרמיניסטי: "תנאי התאורה לא יאפשרו לי לקבל את התצלום בו אני מעוניין. לא תהיה לי ברירה אלא לוותר על משהו. האם אני רוצה לוותר על הבהירים או על הכהים? על החדות או על הניקיון? כיצד אוכל ליצור תצלום מספיק מעניין על מנת שהתוכן יסיח את דעתו של המתבונן מן הפגמים הטכניים?"
הכרות הדוקה עם המגבלות תעשה את הצלם יצירתי יותר, מעורב יותר, בטוח ביכולתו. היא תערער את יראת הכבוד שהצלם רוחש לכלים שלו (בינינו, איש מאיתנו לא מבין כיצד המצלמה הדיגיטלית שלו עובדת) ובאופן פרדוקסלי תקל עליו את קבלת ההחלטות הדטרמיניסטיות - ה"הרסניות" - שעומדות בבסיסה של היצירה האמנותית.

את הלקח הזה אני לומד על בשרי בימים אלה. תמיד סברתי שהמגבלות יקרות ערך אבל מעולם לא היו בידי כלים שיוכיחו את טענתי. כעת, כשסוף סוף נפלה לידי מצלמה גדולה ממידותי אני נוכח בערכן במו עיני.
.

6 תגובות:

  1. אני לא חושב שהמצלמה גדולה על מידותיך. אני חושב שאין לך כוח ללמוד מצלמה חדשה.

    השבמחק
    תשובות
    1. אני לא צריך ללמוד אותה. נדרשו לי עשר דקות על מנת להתאים את ההגדרות שלה לסגנון הצילום שלי ואני יכול להפעיל אותה בעיניים עצומות. היא לא עד כדי כך שונה מהמצלמה הקודמת שלי.
      היא גדולה למידותי מבחינת איכות הפלט.

      מחק
  2. אין דבר כזה פלט איכותי מדי. חדות פרטים צבעים וכולי תמיד רצויים. אם זה לא לטעמך, תמיד תוכל להוריד. ההיפך כמעט ואי אפשר לעשות. אני צלם הרבה פחות מנוסה "וטוב" ממך והמצלמה שלי מפיקה תמונות עשירות ואיכותיות במידה שדומה, להערכתי, למצלמה שלך. אני לא נלחץ מזה. להתרגל "לאיכות" לטווח דינמי משופר או חדות ורזולוציה לוקח זמן. הגישה שלך קצת אינטואיטיבית מדי ופחות מדי שכלתנית במקרה הזה. מבחינתך אולי בלעת עצם גדולה מדי. זה פשוט יקח עוד זמן. קשה לי להאמין שעוד חצי שנה תחשוב שהמצלמה החדשה איכותית מדי...
    מלבד זה, תמיד תוכל לשאוב נחמה מצרות של אחרים. תחשוב כמה "גדולות" מצלמות כמו 800E או EOS1X על בעליהן המסכנים... הלב נקרע מצער (אני לא לועג לאף אחד כמובן)

    השבמחק
    תשובות
    1. זה לא מצחיק. די לי לחשוב על מצלמות כאלה כדי שאקבל סחרחורת. שיחקתי כמה פעמים ב-D700. זהבה (בסיפור על שלושת הדובים) ודאי חוותה משהו דומה. יחד עם זאת, יתכן מאד שזה עניין של זמן כפי שהצעת.

      מחק
  3. אנונימי10.7.2012, 6:50

    "כשאתה צופה בסרט קולנוע אינך מתעניין בעדשות ששימשו את הצלם"... הפוך גוטה הפוך ואתה מאיין מקצוע שלם - העדשה היא מרכיב ראשוני וחשוב ביותר שקובע איך ייראה החומר המצולם הגולמי ("ראשס") - משחקים דינמיים של מיקוד, עומק השדה, צמצם, הבהקים וכן הלאה. מצד שני העדשה הטובה ביותר לא תציל תסריט חלש או משחק גרוע.

    השבמחק
    תשובות
    1. העדשה קובעת את המראה, אבל רוב מוחלט של צופי הקולנוע לא מתעניין איך האפקט הושג...
      בצילום סטילס רבים כן מתענינים.

      מחק

Google Analytics Alternative