על ה"לוק"

(הלוק הקולנועי) זה לוק שאנשים מחפשים.
מאד מקובל למשל לעבוד בסטודיו עם תאורת קולנוע על מנת לקבל את הלוק הקולנועי.

ואם כבר מדברים על לוק קולנועי, זה לא משהו חדש. סטנלי קובריק (הבמאי) היה גם צלם שתמונותיו הרגישו כמו צילומי סטילס מתוך סרט. כך גם יוזף קודלקה.
אחד הצלמים שהכי מזוהים היום עם הלוק הקולנועי הוא גרגורי קרודסון שמוכר כל צילום שלו במעל $60,000...

השימוש בפלייר גם בצילום סטילס יכול לשמש אותנו על מנת להעביר מסר או אוירה, לרוב הרגשה אביבית או קייצית עם קצת פלייר וגוון זהבהב לצבעים. כך שגם מה שנחשב כרע, יכול להפוך ככלי ביד היוצר המוכשר....

מתוך תגובתו של שגיא קורטלר לפוסט שעסק באופנת עומק השדה הרדוד

ה"לוק", או הגימור הצורני של תצלום מתקשר לאופנות מתחלפות בצילום המסחרי. מדובר במעין "מסכה" הנגזרת מפגמים טכניים שהיו טבועים במרכיבים מסויימים של התהליך הפוטוכימי לאורך ההיסטוריה של המדיום (ובכלל זה ההיסטוריה הקצרה של הצילום הדיגיטלי). כמו כל אופנה גם ה"לוק" העכשווי קצר מועד. ככל שהוא דומיננטי יותר כך הוא נשחק והופך לקלישאה מהר יותר.

בחמש השנים האחרונות הופיעו ונעלמו כמה וכמה אופנות כאלה. למשל:

• המראה הרווי, המחודד וחסר הצללים של טכניקת ה-HDR
• שקיעת המגנטה
• הפורטרט דמוי ציור השמן
• הפורטרט ההיפר-ריאליסטי (זוכרים את "הערוץ הכחול"?)
• צבעי הפולרואיד (אינסטגראם ודומיו)
• צילום החתונות בסגנון פוטוג'ורנאליסטי
• עומק-השדה-המזערי-שלא-לצורך בתצלומי טבע דומם

"הלוק הקולנועי" עליו מדובר כאן משלב בין אורך מוקד נורמלי, עומק שדה רדוד, חדות בינונית, רוויה נמוכה, cast כרומאטי, קיארוסקורו מעודן ואברציות אופטיות דומיננטיות. השילוב הזה מעניק לתצלום אווירה נוסטלגית ונוגעת ללב בגלל האסוציאציה שלו עם סרטי קולנוע משנות הששים והשבעים של המאה שעברה.

Photograph: Kiril Vorontsov

דווקא בגלל שהמראה הזה "חדש" ומעניין הוא יהפוך לקלישאה שחוקה תוך זמן קצר: יותר מדי צלמים מאמצים אותו ומפעילים אותו באופן שטחי שאיננו "מדבר" עם התוכן של התצלומים שהוא משרת. זו הבעיה של ה"לוק" בכלל: הוא אינו מבטא את הראיה של הצלם או את תחושותיו. הוא מלאכותי. מטרתו היחידה היא לרצות את המתבונן.

למאפייניו הצורניים של תצלום יש ערך רק אם הם משוחחים באופן ספציפי עם תוכנו. עליהם לייצג באופן חזותי ערכים בלתי ויזואליים כמו טמפרמנט, טמפרטורה ורעש. אין כאן קשרים קבועים ומוחלטים. אין נוסחאות. על כל צלם לפתח שפה משלו שתתאים לדרכים בהן הוא רואה, מרגיש וחושב. איך כל זה קשור ל"לוק"? ובכן, זה לא קשור.

There is no formula - only man with his conscience speaking, writing and singing in the new hieroglyphic language of light and time.

Ernst Haas

.