בעקבות הפוסט של אתמול והדיון המעניין שבא בעקבותיו חשבתי להבהיר את כוונתי. הפרסומת הבאה מתארת אולי באופן הגולמי ביותר את ערוב התחומים בין פרסום, אופנה ופוטוג'ורנליזם. ובכן, לא כל האסתטי הוא מסחרי, לא כל האופנתי הוא אופנה ולא כל ה-gritty הוא פוטוג'ורנליזם. התוכן חשוב יותר מהסגנון.
זונות, חסרי בית, פורנוגרפיה, תקריבים של שפתיים, נוף עירוני קונטרסטי ומדכא. זה כל מה שצריך על מנת למכור מצלמות. אבל תודו שזה מרשים.
זונות, חסרי בית, פורנוגרפיה, תקריבים של שפתיים, נוף עירוני קונטרסטי ומדכא. זה כל מה שצריך על מנת למכור מצלמות. אבל תודו שזה מרשים.
.
אך היפנים...
השבמחקפרסומת ממוקדת לקהל ייעד של צלמי רחוב.
לא ראיתי כאן לא אופנה ולא פרסום.
תוכן הוא חשוב, אך מה הכוונה שלך בסגנון?
אם זה היכולת של הצלם להעביר את התוכן תוך כדי שהוא משאיר חותמת משלו??
אם יש צלמים שהסגנון שלהם בולט ככ ומפריע לתוכן?
מיכאל,
השבמחקהסגנון הוא ביטוי לתרבות וברוב המקרים לא עומד בפני עצמו. יש צלמים שמשתמשים בסגנונות מסויימים על מנת להעניק לתצלומים שלהם קונטקסט תרבותי ששופך אור חדש על התוכן. על פי רוב יש לכך הצדקה "אמנותית", אבל בחלק מן המקרים הסגנון הופך את התצלום לקלישאה.
קרא, למשל, כאן:
http://www.martinparr.com/blog/?p=282