האם האבולוציה הצילומית היא חד סיטרית?

השאלון "עדשות שימושיות" שהעליתי לכאן לפני כחודש מהווה עבורי דרך להעריך את מיקומם של הקוראים (לפחות של אלה שהשתתפו בשאלון) במבוך האבולוציה הצילומית. אתם מבינים, די בידיעה באילו עדשות צלם כלשהו מרבה להשתמש כדי להעריך מהם הנושאים החביבים עליו, כמה ניסיון יש לו ועד כמה הוא לוקח את הצילום ברצינות.

אני מודה שתוצאות השאלון הזה הפתיעו אותי. ראשית, מסתבר שרוב המשתתפים הם צלמים בעלי כמה וכמה שנות ניסיון. רק 12% מהם העידו על עצמם כי העדשה השימושית ביותר שלהם היא זום סטנדרטי איטי (כיאה למשתמשים חדשים במצלמות מתקדמות) ועוד 19% מרבים להרכיב על המצלמות שלהם עדשות סופר-זום וטלה-זום איטיות (כיאה למשתמשים מעט פחות חדשים). כל יתר העונים על השאלון העידו על עצמם כי הם מעדיפים להשתמש בעדשות זום מהירות (23%) או בעדשות פריים למיניהן (46%). רק כדי להבהיר, עדשות פריים הן מטבען ספציפיות יותר מעדשות זום וכל אחת מהן מותאמת לטווח מצומצם של ז'אנרים וסגנונות צילום. צלם שמרכיב על המצלמה שלו עדשת פריים ייאלץ לוותר מראש על רוב הזדמנויות הצילום שייקרו בדרכו. מצד שני, עדשה כזאת תאפשר לצלם שליטה יצירתית רחבה יותר ועבודה בתנאי תאורה משתנים (זה נכון לרוב עדשות הפריים, לא לכולן). אני מניח שמי שהעיד על עצמו כי העדשה השימושית ביותר שלו היא עדשת פריים הוא צלם מנוסה שיודע מה הוא רוצה לצלם ואף סיגל לעצמו ראיה שמאפשרת לו לנצל את העדשה היטב. אני מניח שלו שאלון כזה היה נערך בין כל משתמשי המצלמות המתקדמות באשר הם, לא יותר מ-5% היו מצהירים כי העדשה השימושית ביותר עבורם היא בעלת אורך מוקד קבוע. לכן אני נפעם.

השאלה השניה בשאלון נגעה לעדשה השימושית שעדיין לא נמצאת ברשות הצלם. בשאלה הזאת יש מרכיב של ספקולציה: איש איננו יודע עד כמה היה מרבה להשתמש בדבר שאיננו נמצא בידיו, אבל האפשרות לבחור בין עדשות אלטרנטיביות מחייבת את הצלם לחשוב על כיווני ההתפתחות העתידיים שלו. צלמים מתחילים נוטים לנהות אחר עדשות זום איטיות שיגדילו את טווח אורכי המוקד המצוי תחת ידם. בשלב הבא יחמוד הצלם עדשות זום מהירות ואיכותיות יותר מאשר אלה שברשותו ורק לאחר מכן הוא יתמקד בסגנון הספציפי שלו ויחפש עדשות פריים מתאימות (רוב הצלמים כלל אינו מגיע לשלב הזה של האבולוציה הצילומית). לבסוף, רק מיעוט מזערי מבין הצלמים יתמחה בז'אנרים שדורשים עדשות מיוחדות (למשל עין הדג או tilt-shift). אין הפתעה בממצא שלפיו 94% מהמשתתפים שמרבים להשתמש בעדשה מהירה ו-78% מאלה שמרבים להשתמש בעדשה איטית מצהירים כי "העדשה הבאה" שלהם תהיה מהירה. לעומת זאת, די הופתעתי מכך ש-92% מהמשתתפים שמרבים להשתמש בעדשות פריים ו-64% מאלה שמרבים להשתמש בעדשת זום מצהירים כי "העדשה הבאה" שלהם תהיה עדשת פריים. הממצא הזה לא משקף את כלל ציבור הצלמים. אם בוחנים את אורכי המוקד, 58% מצהירים כי "העדשה הבאה" שלהם תהיה רחבה יותר מהעדשה השימושית ביותר שלהם כיום (27% יבחרו בעדשה באותו תחום של אורכי מוקד ורק 15% יעדיפו עדשה ארוכה יותר). למעשה, שליש מהמשתתפים בשאלון רואים בפריים רחב (או אולטרה-רחב) את העדשה העתידית השימושית ביותר שלהם. עדשות פריים רחבות הן באופן מסורתי קטנות ומהירות למדי, אבל הן מתאימות למגוון מוגבל למדי של שימושים (בעיקר "צילום רחוב" ופחות מזה צילום נוף וצילום בחללים דחוסים). שוב, אני נפעם: אינני חושב שפריימים רחבים מהווים אפילו אחוז אחד מהעדשות הנמכרות בשוק.

כל זה מוביל אותי לשאלה הבאה: האם יתכן שהאבולוציה הצילומית היא חד-סיטרית? תוצאות השאלון, מוגבלות ככל שיהיו, מעידות על כך שההתפתחות האישית של הצלם מעדיפה גמישות יצירתית על פני טווח רחב של אורכי מוקד וחותרת לכיוון הצד הרחב של הסקאלה. ההעדפות האלה מובהקות ביותר - רק בודדים מבין המשתתפים בשאלון הצהירו על כיוון אבולוציוני הפוך. יתר על כן, יותר משלושה רבעים מן המשתתפים הצהירו כי "העדשה הבאה" שלהם תהיה עדשת פריים (מחציתם ציינו כי העדשה השימושית ביותר שלהם היא כבר כעת עדשה בעלת אורך מוקד קבוע). השאלון הזה תומך בתיזה לפיה די לו לצלם בשתיים או שלוש עדשות פריים איכותיות על מנת שכל צרכיו (הצילומיים) ייענו.

בפעם השלישית, אני נפעם.

.