יום חמישי, 16 ביוני 2011

על עדשות ויין

The good news is that, if you're a good enough photographer to make great pictures with "a nice used M6 and Leica 50 'Cron," you'd also be able to do just fine with, oh, say, a $150 used Pentax K1000 and a plain-Jane 50mm f/1.7 SMCP-M you can pick up for $30. And the bad news, of course, is that if you can't manage to shoot decent pictures with that K1000, a Summicron just plain ain't going to help.
Mike Johnston, 2002
אין דבר בעולם הצילום שזכה להתייחסות נרחבת יותר לאורך השנים מאשר עדשת הפריים הנורמלית, היא עדשת ה-50 מ"מ. יש להבין שבעבר העדשות האלה היו נפוצות הרבה יותר. עדשת 50 מ"מ היתה העדשה הבסיסית שנרכשה עם כל מצלמת רפלקס או ריינג'פיינדר, בדומה לזום הסטנדרטי האיטי ששנמכר עם כל מצלמת DSLR או EVIL כיום. ייחודו של אורך המוקד הנורמלי הוא בדמיון של זווית הראיה שלו לזווית הראיה האנושית - כ-46 מעלות. אורך המוקד הזה מתאים לצילום כללי: נוף, צילום רחוב, פורטרטים סביבתיים, טבע דומם ועוד. מצד שני זהו אורך מוקד שאיננו "מתמחה" בז'אנר כלשהו. כך, צלמי נוף וצלמי רחוב מעדיפים בדרך כלל עדשות רחבות יותר, בעוד צלמי פורטרטים וצלמי סטודיו מעדיפים עדשות ארוכות יותר. ובכל זאת, אין אורך מוקד מתאים יותר מ-50 מ"מ לעדשת פריים יחידה. מאחר שבעבר המצלמה לא היתה הרבה יותר מכלי קיבול לפילם, העדשה שהורכבה עליה קבעה במידה רבה את חדות התמונות ואת אופי ההתפלגות הטונאלית שלהן (זה נכון גם כיום; האלקטרוניקה מקבלת יותר מדי קרדיט). סוגי הזכוכית בהם נעשה שימוש (הידעתם? יש למעלה מ-250 סוגי זכוכית אופטית), איכות הליטוש של האלמנטים ואיכות ההרכבה של הגליל זכו לתשומת לב רבה. אלה הם כמובן נושאים הנדסיים מסובכים שרוב הצלמים אינם מגלים בהם בקיאות מינימלית ולכן נוצרה סביב העדשות הילה כמעט מיתולוגית. הדבר דומה לטעימת יין: מעטים מכירים את הפנולים, הטרפנים וחומרי הארומה האחרים המצויים ביין. מעטים עוד יותר מבינים כיצד המולקולות הנדיפות האלה משפיעות על טעמו של היין. ובכל זאת, כל מי שאוהב ללגום מעט יין יודע להבחין בין המשקה הדלוח הנקרא "יין פטישים" לבין בני האצולה מבורדו ומבורגונדי. עולם המושגים של אניני היין סתום כמעט כמו הכימיה של המשקה הזה, אבל הוא מאפשר לאוהב היין להבין האם הבקבוק שלפניו יתאים לליווי ארוחה חגיגית או שמא כדאי יותר לתת אותו במתנה. אם נחזור לעדשות, המונחים הפופולאריים לתאור איכותן ואופיין הם כינויים בלשון ייחודית שנוצרה משילוב של לטינית, גרמנית ויפנית: Summicron, Summilux, Biogon, Nokton, Planar, Heliar, Hexanon ו- Takumar הם מעין תווי תקן שהעידו על איכות הבניה של העדשה, על כושר ההפרדה, על המיקרו-קונטרסט ועל אופי הבוקה שלה. מביני דבר יודעים לזהות את העדשה ששימשה לצילום תמונה על סמך מבט חטוף באזורים שמחוץ לעומק השדה, אם כי ההבדלים האלה כלל לא נהירים למי שאינו יודע מה לחפש. Mike Johnston מעיד מניסיונו שניתן להפיק תצלומים מצוינים כמעט מכל עדשת 50 מ"מ, בין אם מחירה 3000 דולרים או 30 דולרים. כל זה היה נכון בימי הפילם. למרבה האירוניה, דווקא החיישן הדיגיטלי מביא ליציאת המרצע מן השק: באורח פלא, העדשות היקרות יותר מפיקות תוצאות דיגיטליות חדות וקונטרסטיות יותר במפתחי צמצם רחבים וכל בר דעת יכול להבחין בהבדלים בקלות. פתאום עדשות ה-Summilux, ה-Summicron, ה-Takumar וה-Hexanon מתבלטות מעל כל היתר.
עם התפתחות המיקוד האוטומטי וירידת מחיריהם של הזומים ירדה קרנה של עדשת ה-50 מ"מ. כיום היא אינה נחשבת עוד ל"עדשת חובה" ורוב רובם של הצלמים, חובבים ובעלי מקצוע, אינם מוצאים בה שימוש אלא לצרכי צילום בתאורה מצויה. העדשות ששרדו את שינוי הטעם של השוק הן הפשוטות והזולות ביותר. עדשות אלה זוכות לאהדה בעיקר בזכות מחירן הנמוך. איכות התמונה שהן מציעות בצמצם רחב, בעיקר כשהן מורכבות על גופים דיגיטליים, איננה ראויה לציון (בלשון המעטה). רוב מצלמות הרפלקס הדיגיטליות הופכות את עדשות ה-50 מ"מ לארוכות יותר, אבל לא ארוכות מספיק על מנת לשמש כעדשות פורטרטים אידיאליות (התאמת אורכי המוקד האקוויולנטיים ל-75-80 מ"מ לפורטרטים שנויה במחלוקת. לא אכנס כאן לויכוח הזה).
בשנים האחרונות, לאט לאט, שב הפריים הנורמלי ותופס את מקומו על מדף העדשות. הוא עדיין רחוק מאד מימי זוהרו, אבל מידי פעם מופיע אחד כזה. אלה הן עדשות איכותיות ברובן, שימושיות בכל מפתחי הצמצם שלהן ובעלות זווית ראיה נורמלית כשמרכיבים אותן על גוף ייעודי. העדשות האלה, ברובן, צנועות. ברובן הן לא מיועדות לאניני טעם בלבד ולא נושאות שמות משניים חסרי פשר, אבל זה לא פוגם באיכות שלהן. מסתבר שהעדשות האלה זוכות לביקוש ער גם כשהן יקרות. ומה אני חושב? די אם אומר שכמחצית מהתצלומים שלי בשנה האחרונה צולמו בעזרת עדשה כזאת.

הנה כמה מהפריימים הנורמליים העדכניים:

Samsung 30/2 לביונט NX
Pentax 31/1.8
Nikon 35/1.8
Leica 25/1.4 לביונט Micro 4/3



Voigtländer Nokton 25/0.95 לביונט Micro 4/3
Sony 35/1.8
Sigma 30/1.4
Samyang 35/1.5

.

2 תגובות:

  1. אני קצת מתקשה להתחבר לכל ההילולה סביב ה 50מ"מ. זה אמנם אורך מוקד נפלא על פורמט 35מ"מ או חיישן FX אבל לטעמי ה 35 מ"מ הרבה יותר ורסטילית כעדשת פריים יחידה על אותו פורמט (24מ"מ על חיישן APS-C)

    השבמחק
  2. היתה לי על הפילם 50ממ 1.8 של קנון.
    רוב התמונות שלי צולמו עם העדשה הזאת.
    קשה להסביר למה, אבל זאת העובדה.

    כשעברתי לדיגיטלית לא אהבתי את ה80ממ שהיא הפכה להיות.
    בסוף היא סיימה את חייה ב2 חתיכות נפרדות, פשוט התפרקה.
    פלסטיק שהתייבש ואיכות בניה זולה.
    עדיין זאת אחת העדשות הטובות ביחס של תמורה למחיר.

    היום אגב אני רוצה לקנות את הסיגמה 30.

    השבמחק

Google Analytics Alternative