מי שעוקב אחרי הבלוג הזה ודאי קרא כבר את דעתי על הצילום המסחרי בכמה וכמה הזדמנויות. הבעיה הגדולה שלי עם צילום כזה הוא האנטי-יצירתיות שבו. רוב הצלמים שעוסקים בו (למגינת לבי הז'אנרים המסחריים השונים הופכים לנפוצים יותר ויותר גם בעבודתם של חובבים) ממוקדים בתוצאה הסופית יותר מאשר בתהליך היצירתי שמוביל אליה ולכן התצלומים שלהם "טכניים", לא מקוריים וחסרי אמירה אישית. מקור הבעיה טבוע בדרישה מן הצלם שישביע את רצון לקוחותיו. הלקוחות האלה הם במקרה הטוב אנשים בשר ודם שמשלמים עבור עותקים של תצלומים. במקרה הפחות טוב אלה הם "לקוחות" ערטילאיים שמייצגים את "טעם הקהל" בכללותו. כיצד יודע הצלם מהו טעם הקהל? כל שעליו לעשות הוא לדפדף בעמודי הפרסום בעיתון היומי החביב עליו. טעמם של אנשים נקבע במידה רבה על פי מה שהם נחשפים אליו באופן תדיר.
סף הכניסה לתחום הצילום המסחרי נמוך מאד. כל מצלמת רפלקס וכל עדשה שיוצרו בחמש השנים האחרונות יפיקו בקלות רבה תמונות חשופות היטב וחדות כתער בכל סט מבוים. לכן אין פלא שהתמורה לעבודה בתחום הזה הולכת וקטנה בהתמדה. Laurence Kim, צלם חתונות ופורטרטים ותיק, כתב בבלוג שלו על קשיי הפרנסה שעומדים בפני הצלם המסחרי. הוא מסביר שהצלם העצמאי סובל מכל החסרונות הכלכליים האפשריים בשוק החופשי: הוא עוסק בתחום שסף הכניסה אליו אפסי, אין לו אפשרות למנף את העסק שלו או אפילו להגדיל את ערכו והוא אינו זכאי לתנאים סוציאליים מינימליים. על מנת להצליח להתפרנס, Kim מציין שלושה תנאים עיקריים:
- הראשון הוא שיווק: שיטות השיווק המסורתיות (שיחות פנים-אל-פנים עם לקוחות פוטנציאליים, שימוש בטלפון והמלצה מפה לאוזן) הן לא רק הזולות ביותר אלא גם היעילות ביותר. מובן ששיווק יעיל תלוי בחוש יזמי מפותח ובכושרו של הצלם ליצור תקשורת בין אישית טובה.
- התנאי השני הוא בידול בשוק: יצירת סגנון אישי ובר זיהוי איננו משימה קלה. הוא דורש כשרון וזמן, אבל שכרו בצידו.
- התנאי השלישי הוא הקטנת ההוצאות: הפוטנציאל של צלם להגדיל את הכנסתו באמצעות רכישת ציוד חדיש או תוכנות מעודכנות שואף לאפס. מיתוג ופרסום מודעות גם הם בגדר בזבוז כסף.
אם הייתם שואלים אותי, הייתי ממליץ לכם להתרחק מהצילום המסחרי כמו מאש ולהתמקצע בתחום אחר שקרוב ללבכם. צלמו להנאתכם, עבור עצמכם, ואולי יום אחד מישהו יגלה את הכשרון שלכם. או שכן או שלא.
.
אכן קשה הדרך. אבל אני חושבת שבכל מקצוע יש את הצדדים המהנים, היצירתיים והמאתגרים וגם את אלו שפחות. צילום הוא לא מקצוע יוצא מן הכלל.
השבמחקאני חושב שהחשוב הוא למצוא את המקום האישי שלנו עם צילום. גם אם עוסקים בצילום מסחרי העונה לצרכים של הלקוח ולא בהכרח שלנו - אז בתום כל זה, יותר ברור לנו להגדיר לעצמנו מה אנחנו אוהבים לעשות בצילום - כשהוא קורה בשעות הפנאי האלו.
השבמחקבהשכלתי ובעיסוקי הנוכחי אני מעצב אופנה. את תחביב הצילום הנחתי בצד במהלך הלימודים וכמה נים לאחר מכן, בתוך השחיקה והשעמום המאסיבי של עיצוב אופנה בהיבט המסחרי שלו - ברחתי שוב אל חיק הצילום כאל מקום מפלט יצירתי ונעים.
מה שאני למעשה אומר הוא שצריך לקבל את הצרכים המסחריים המשעממים, לעיתים שבלוניים, באהבה עד כמה שאפשר כי זו פעמים רבות אופיה של פרנסתנו. במקביל, להקשיב לקול הפנימי, לזכור להחזירק את המצלמה קרוב אלינו גם כשאנחנו לא "בעבודה" ולחפש את התהליך/השביל המעניין עליו אפשר לפסוע.
אני חושב שכתבתי תגובה והיא לא נשלחה.
השבמחקהייתי שמח לקרוא פוסט עם סטטיסטיקות שקשורות בצילום המסחרי, כגון סחר ממוצע, וז'אנר צילומי הפופולרי או המרוויח ביותר, פריסה ברחבי העולם, דברים כאלה. יכול להיות מעניין
A wind,
השבמחקתודה. את צודקת כמובן. אני מקווה שאת מצליחה למצוא אתגרים יצירתיים גם בעבודתך המסחרית.
Eran,
האם אפשר להימנע משחיקה לאורך זמן? אינני יודע. אני מוצא שכדי להנות ממה שאני עושה לפרנסתי עלי לעסוק בכמה תחומים במקביל או להחליף מידי כמה שנים. לא תמיד זה אפשרי.
Bazzaz,
תודה עבור הרעיון, אבל אינני חושב שאכתוב על כך.