צפו ב-photo-film הקצר הזה:
כשאני כותב על "ראיה צילומית", קשה לי להכיל את המושג בהגדרות מילוליות. השפה עניה מכדי לבטא את מלוא ההיבטים שלה. ה"ראיה" מורכבת מפיזיקה ומפסיכולוגיה. הרבה פסיכולוגיה. אם תרצו, זוהי סינתזה בין עולמו הפנימי של היוצר לבין העולם שבחוץ. המצלמה היא רק כלי שמסייע לו לשרטט את תחושותיו באמצעות אלמנטים פיזיים חיצוניים. אפשר להשוות אותה לעיפרון הפחם שבידי הצייר. אם המצלמה היא עיפרון הרי העדשה היא מכחול. העדשה "צובעת" את הבד. יש לה מנעד גדול יותר של ניואנסים מאשר למצלמה, אבל גם היא מכאנית, נעדרת ביטוי. תצלום טוב הוא יותר מאשר יצירה ויזואלית. יש בו מוזיקה. הוא מחלחל דרך העור ומתמזג עם זרם הדם בעורקים, נוגע בזכרון, מטפטף אל תוך נבכי הנפש. הצלם דומה לבונה כינורות: בתחושותיו הוא יוצק את הצליל שהתצלומים שלו ישמיעו, אבל הוא אינו מנגן אותו. המוזיקה שייכת למתבונן והוא שמנגן. ומאזין.
.
שאול, כתיבה מצויינת ומלאת השראה.
השבמחקתודה.
מיכאל, תודה.
השבמחקשאול, הקליפ הזה כל פעם מתחיל באופן אוטומטי, חפש אפשרות למנוע זאת, אולי קישור אחר לסרטון.
השבמחקלא נעים להכנס לאתר בלילה כשהווליום נשאר גבוה מהמוזיקה ששמענו בצהריים...
שגיא, תודה עבור ההערה. אני מקווה שזה תוקן.
השבמחק