עבור אחדים מאיתנו המצלמה היא יותר ממכונה להפקת תצלומים. היא משמשת בידינו כלי לביטוי היצירתיות שלנו. יש לה מקום המיועד רק לה בין אצבעותינו וכרית כף היד ולכן אנחנו מפנים לה מקום מרופד גם בנפשנו. מצד שני, המצלמה היא מוצר תעשייתי לכל דבר. יש עוד מיליון כמוה והעותק שבידינו חסר כל ייחוד. לכן העיסוק האובססיבי שלנו במצלמות נראה למי שמתבונן מהצד כפטיש אקצטנרי, אם לא מגונה.
בעיניים אובייקטיביות, זה נכון. אנחנו מגזימים בחשיבות שאנחנו מייחסים למצלמה. זאת בסך הכל קופסה עם כמה כפתורים, מלאה ברכיבים אלקטרוניים. בעוד שנה או שנתיים, לכל היותר חמש שנים, נפסיק להשתמש בה ולא ירחק היום בו היא תצטרף אחר כבוד להררי הפסולת האלקטרונית הנערמים אי שם במזרח אסיה או באפריקה. בעיניים סובייקטיביות, המצלמה שלנו היא עולם ומלואו. אין לנו אחרת ואנחנו סומכים עליה שתספק לנו מפלט ממרוץ העכברים, מעט שאר רוח. אם כך, מדוע שלא נבטא את היחס המיוחד שלנו אל המצלמה בכך שנבדיל אותה ממיליוני המצלמות האחרות בנות אותו הדגם?
האתר cameraleather.com מציע למכירה עוריות (leatherettes) למצלמות שונות, רובן ככולן דגמים ישנים. מגוון החומרים עצום, מ-PVC ועד עורות של לטאות ונחשים. מצלמה המכוסה בעורית כזאת נותנת לאוחז בה תחושה אחרת. מרקם לאחוז בו, אבל גם מין תחושת קשר ושייכות. בנוסף, העורית מגינה על המצלמה מפני שריטות ויכולה, במידת הצורך, להסתיר כאלה מפני רוכשים פוטנציאליים. אפשר לרכוש יריעות לא חתוכות שניתן לגזור ולהתאים אישית לכל מצלמה. וזה אפילו לא יקר.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה