חומת האבן שהקיפה את הראיה שלי בחודשים האחרונים נפלה. התחושה מוזרה: סחרור קל, מתוק, ואופק צלול ורחב שנפתח. פעם שחיתי בשונית אלמוגים בים סוף. פתאום נפתח קיר השונית ונפתחה לפני תהום בעומק של מאה מטרים ומימיה כהים. נפילת החומה היא ארוע משמח. חיכיתי לו מזה זמן רב, אבל כעת - מה עושים עם כל החופש הזה? כיצד משתמשים בראיה החדשה? דומה שהאפשרויות בלתי מוגבלות ואני - שהתרגלתי להיות כבול בדיסציפלינה - עומד לטבוע.
הסדרה נהדרת. אהבתי במיוחד את התמונה השניה והחמישית. משהו בזווית המעוותת הופך את התמונות לסוריאליסטיות.
השבמחקמצטרף ל A wind.
השבמחקאני אוהב את כל הסדרה מהים
יופי של צילומים. חסר קצת טקסט שירחיב איפה נפלה החומה ומה מהות השינוי, אבל בהחלט הצילומים נראים שונים מהקו הקודם שלך שהתמקד בין היתר בעומק שדה רדוד...
השבמחקA wind, שגיא,
השבמחקתודה לכם.
Yigal,
נפילת החומה היא עניין עונתי. בכל שנה היא נופלת בערך באותה תקופה. בכל שנה היא נבנית מחדש בחודש מאי. אינני בטוח שהצילום שלי השתנה באופן מהותי, אבל אני חש ברוח חדשה, בהשראה שחסרה לי במשך החודשים האחרונים. זה הכל.
מעניין, גם אצלי התקופה האחרונה הייתה תקופת יובש ועכשיו, אני מרגיש שמתחילה התעוררות. אולי זה קשור למזג האוויר ולאור...
השבמחק