רעש, פיקסלים וגודל חיישן (על מה כל המהומה)‬ מאת שגיא קורטלר

רובנו (כולל אותי) מודאגים מרעש דיגיטלי, רובנו רוצים תמונה נקיה מרעשים ואם אפשר אז ב ISO כמה שיותר גבוה, לפחות 1600...
למרות שגם לי רעש דיגיטלי מציק לפעמים אני תמיד אומר שאם תדפיסו תמונה בגודל סטנדרטי אז לא יראו את הרעש. וזה נכון למשל בהדפסות של 15X10.

היום לקחתי את המבחן הזה צעד קדימה. הדפסתי שתי תמונות עבור קרובת משפחה. הדרישה הייתה תמונות בגודל 60X40 ס"מ - הרבה יותר גדול מהדפסה סטנדרטית...

התמונה הראשונה צולמה בפאנסוניק GF1 ב ISO 320 שהוא כבר די רועש (ה ISO הנמדד מה GF-1 על פי DxO Mark גבוה מהערך המוצהר פי 1.5 כך שאפשר להתייחס לערך של 480).
ה-GF1 מפיקה קובץ ביחס 3:4 ברזולוציה של 12MP. לאחר אינטרפולציה ב ACR לגודל של 25MP וקרופ לפורמט של 3:2 נשארתי עם קובץ של כ 24MP שבהחלט מספיק להדפסה בגודל הנתון (אפילו הייתי צריך להקטין טיפה מ-63X42).

"על הנייר" מדובר באסון: האינטרפולציה אמורה להגביר את הרעש במידה רבה שלבטח תורגש בהדפסה בגודל של 100%. על הנייר האמיתי לא רק שלא מדובר באסון אלא אפילו בתוצאה נהדרת. הרעש בקושי מורגש ונמצא ברמה מאד עדינה שנתנה לתמונה מראה של צילום בפילם, לא מגורען מדי אלא מאד נעים. השילוב עם הנייר האיכותי שנעשה בו שימוש כנראה תרם גם הוא להתוצאה הסופית.

מסקנה 001 - לא להתרגש מקצת רעש. לא רק שבגודל התמונות שאנו מפרסמים ברשת לא רואים אותו, גם בהדפסות גדולות יחסית הוא לא מורגש ולא יפגע בתמונה. התת מסקנה היא שאם יש לכם מצלמה שמספקת תמונות שמישות על המחשב ב-ISO1600 ממש אין צורך אמיתי לרוץ לשדרג ציוד רק משום שרואים רעש על המסך בהגדלה של 100%.

אז כמה פיקסלים באמת צריך במצלמה?
כבר כתבתי לא אחת שעבור שימוש במולטימדיה דיגיטלית או בהדפסות סטנדרטיות גם 4MP יספיקו כך שמצלמה של 8 או 10 מיליון פיקסלים היא דיי והותר לשימוש של כל צלם חובב.

את התמונה השניה צילמתי עם ה D700 ב ISO1250. אני לא זוכר אם מזג האויר הסגרירי ומהירות התריס חייבו אותי או שפשוט שכחתי את ההגדרה מצילום קודם (מהירות התריס של 1/1250 מרמזת על כך שהאופציה השניה נכונה יותר...). ב-D700 זאת ממש לא בעיה. אחרי טיפול דיפולטי ברעש בתוכנת ה-DXO, התמונה נקיה כמו אחוריים של תינוק. גם תמונה זאת עברה אינטרפולציה ב ACR לגודל של 25MP (קובץ המקור אף הוא 12MP בדומה ל GF1).
אך התמונה הייתה זקוקה לקרופ דיי רציני, יותר ממה שאני בד"כ מרשה לעצמי לבצע.... אחרי קרופ נשארתי עם תמונה בגודל של קצת פחות מ 8MP (מ 25...). על פי חישוב מהיר, על מנת להדפיס בגודל של 60X40 עלי לרדת לרזולוציה של 140DPI.

שוב, "על הנייר" נראה היה שאני בברוך רציני. גם אינטרפולציה פי 2 וגם קרופ רציני שדרש אחר כך מתיחה נוספת - עתיד לא מזהיר בכלל...
התוצאה על הנייר האמיתי שוב הפתיעה ובגדול: לא רק שאין טיפת רעש בתמונה, גם החדות נשמרה בצורה מצויינת. מה שהתחיל כהדפסת טסט לראות איך זה יראה יגמר תלוי בגאווה בסלון....

מסקנה 002 - בדיקה מהעולם האמיתי מוכיחה שוב שממש אין צורך ביותר מ-10MP לצרכים חובבניים ואפילו לצרכים מקצועיים יותר. ושוב, אם יש לכם מצלמה שמפיקה תוצאות טובות אין סיבה לרוץ ולשדרג רק עבור עוד כמה פיקסלים.

מסקנה 003 - חיסכו את הכסף אם אתם מרגישים שחסרים לכם כמה מילימטרים בטלה. קרופ קטן לא ממש יפגע בתמונה (בהנחה שהיא ברמה טכנית גבוהה) והוא זול משדרוג עדשה.

עוד נושא קטן לסיום, לא משהו שלא היה ברור אבל קיבל משנה תוקף מבחינתי. למרות שהתמונה השניה עברה התעללות קשה מבחינת מתיחת הפיקסלים ואף צולמה בתנאים קשים יותר מהתמונה הראשונה, עדיין האיכות של התוצאה הסופית מורגשת לטובת החיישן הגדול יותר. לא רק מדובר בניקיון של ISO גבוה או טווח דינמי גבוה יותר; הפיקסלים הגדולים יותר של חיישן גדול פשוט מכילים יותר מידע שניתן להשתמש בו ועדיין להשאר עם תוצאה איכותית. אני מעריך שצילום ב-RAW ב-14 ביט ששומר את מקסימום הפרטים מאפשר מניפולציות קשות עוד יותר (מסקנה 004 - צלמו ב RAW!!!)

אני חושב שההבנה הזאת יותר חשובה מניקיון ב-ISO גבוה או טווח דינמי מוגדל. זה מעבר לכך. זה אמנם לא מורגש בהדפסות קטנות או בהצגה במדיום דיגיטלי אבל בהדפסות גדולות זה מורגש בהחלט.
למי שחושב להתפרנס בעתיד מצילום, ממכירת תמונות או בכל דרך אחרת, כדאי שיחשוב ברצינות על חיישן גדול. וכל מי שרוצה להבטיח גמישות בטיפול בתמונה - שיצלם ב-RAW. זה יכול להציל תמונה שאחרת תשאר על רצפת חדר העריכה...

מקווה שמצאתם כאן קצת תובנות שיעזרו לכם לקראת הדגדוג הבא לשדרוג.

הערות העורך:

1. לפני הדפסה, אפילו אם היא גדולה, ראוי לבחון את התצלום על מסך המחשב כשהוא מוגדל לכ-50%. זוהי סימולציה נאמנה לבחינה של התצלום המודפס ממרחק של מספר סנטימטרים.
2. תצלומים מודפסים מציעים למתבונן חוויה חושית שונה מאשר תצלומים הנצפים על גבי מסך אלקטרוני. מניסיוני, ההדפסה דורשת מעט "מרקם" על מנת להעניק לתצלום "מגע", ולא רק "מראה". לכן אינני ממליץ על ניקוי תצלומים המיועדים להדפסה. אם הם חלקים לגמרי, הוסיפו להם מעט גרעיניות א-כרומאטית. נסו ותיווכחו בעצמכם.
3. שלב בעיבוד התמונה שאני מקפיד לבצע לפני כל הדפסה הוא הגברת הקונטרסט המקומי באמצעות unsharp mask ברדיוס גדול (50-60 פיקסלים עבור תמונות של 12 מגה-פיקסלים) ובעוצמה מינימלית.
4. מרחק הצפיה בתצלום מודפס פרופורציונאלי לגודלו. לכן, גודל ההדפסה איננו משפיע על הרזולוציה נדרשת (7.5 מגה-פיקסלים מספיקים בהחלט).

הערות להערות:
סעיפים 1 ו 4 לא תמיד נכונים. זה מאד תלוי בצורך ובשימוש של ההדפסה. באחת התגובות שלי לשרשור בתפוז הבאתי דוגמה אמיתית שבה היה צורך לרזולוציה, ניקיון וחדות ברמה גבוהה בהדפסה גדולה מאד בגלל קירבה גדולה לתמונות.
סעיף 2 נכון לסגנון צילומי מסויים. ישנם סגנונות כמו צילום נוף מפורט שרצוי שלא יהיה רעש/גריעניות שלא לפגוע בחדות וברמת הפירוט
.