עזבו את האינטרנט

בתור עורך בלוג אני חש אמביוולנטיות מסויימת כלפי התוכן של פוסט זה, אבל אני חייב לומר שנמאס לי. נמאס לי מכמות האינפורמציה שמאיימת להטביע את שרידי מוחי. נמאס לי מהתלות האובססיבית במוצא הפה הקולקטיבי. נמאס לי מהבינוניות של ה"תוכן", מדלות הרוח, מ"מובילי הדעה" התאוותניים. נמאס לי מהשטחיות של הצילום. נמאס לי מה"זרם המרכזי" הדלוח של שלטון הקיטש. נמאס לי מהאסתטיקה החלקלקה, חסרת המעוף, חסרת השורשים, מן האסתטיקה כמטרה בפני עצמה. נמאס לי מאחיזת העיניים של החשיפה, של כשרון מעושה ושל חנופה הדדית.

האינטרנט עושה אותנו בינוניים כיוצרים וכבני אדם. אנחנו מרשים לעצמנו להשחית את זמננו היקר בבהיה במסכים. אנחנו מתאהבים בעולם שקרי שבו ניתנת לנו ההזדמנות להיוולד מחדש בכל יום בעוד חיינו האמיתיים מתדלדלים לכדי שגרה אקזיסטנציאליסטית חסרת תוחלת. האינטרנט מייבש אותנו משאר רוח, מצמצם אותנו לכדי צרכני סנסציות מטומטמים. הבו לנו לחם ושעשועים ותוכלו לעשות ככל העולה בדעתכם. האינטרנט הוא רודנות ההמון. הוא גורם לכולנו לחשוב באופן אחיד, ליצור באופן אחיד. הוא גומל למיטב בניו באהבה אין קץ ומקיא מקרבו את החריג והמתריס.
בכל מה שקשור לצילום, קיימת הפרדה חדה בין העולם האמיתי לבין זה שברשת. כאשר אנחנו מגבילים את עצמנו לרשת אנחנו נמנעים מחשיפה לתרבות שלמה: רוב הצלמים המעניינים כיום אינם דוברי אנגלית. הדבר מונע מהם מן הסתם חשיפה רחבה ברשת. ככלל, השיח ברוב האתרים המוקדשים לצילום בהיבט האמנותי שלו איננו מתעלה מעל הרמה האסתטית, הפורמאלית. מובן שישנם גם יוצאים מן הכלל, אבל דומה שהרדידות האמנותית והחומרנות היתרה פושות בכל. אתרים מעניינים באמת, כמו זה או זה, נחבאים אל הכלים ואינם זוכים לתהודה.
השפעת האינטרנט על הצילום שלנו מגיעה לכל פינה. הקונבנציות הפורמאליסטיות שלו מנקרות בראשנו ללא הרף עד שבמקום להתרכז בסיטואציה ולחקור את הנושאים שלנו אנחנו עוסקים ללא הרף בדברים של מה בכך. מלאו את השאלון הבא ותיווכחו בעצמכם:

אז אולי תתנזרו מצפיה בתצלומים ברשת למשך זמן מה ותעיינו בספר יפה?
.