שיקולים של תכנון עדשות

מה ההבדל בין עדשה איכותית לבין עדשה בינונית? התשובה לשאלה הזאת הרבה יותר פשוטה מכפי שאתם מתארים לעצמכם: עדשה איכותית מתוכננת כך שתפיק את איכות התמונה המיטבית בכל מפתחי הצמצם (ובעדשות זום - בכל תחום אורכי המוקד). לעומת זאת, עדשה בינונית מתוכננת כך שהפשרה בין איכות התמונה שתציע לבין עלות הייצור שלה תהיה אופטימלית. מובן שתכנון של עדשות איכותיות מלווה אף הוא בפשרות, אבל אלה הן פשרות הנדסיות שאינן מתחשבות בשיקולים כלכליים (למשל, הגודל והמשקל הרצויים עלולים להגביל את מפתח הצמצם המירבי). בתכנון עדשות בינוניות מחלקת השיווק מבקשת ממחלקת התכנון האופטי עדשה שתעמוד בספציפיקציות נוקשות של אורך מוקד, מפתח צמצם ועלות ייצור. המהנדסים, מצידם, מתכננים את המבנה האופטי כך שיפיק את איכות התמונה המיטבית במסגרת המגבלות שהושתו עליהם. זו הסיבה לכך שעדשות רבות הן כמעט בלתי שמישות במפתח הצמצם המירבי שלהן, לכך שעדשות מסויימות מורכבות מהחומרים הזולים ביותר שאפשר להעלות על הדעת ולכך שבימינו רוב העדשות לא מנצל את הרזולוציה שהמצלמות עליהן הן מורכבות מציעות.

ככל שמדובר בעדשות, קשה לצפות להגינות מצד היצרנים. התחרות ביניהם מתרכזת בהיבטים האלקטרוניים של החומרה ואכן החיישנים והמעבדים נמצאים בחזית החדשנות. נראה שהאופטיקה, למרות חשיבותה לרווחיות בשוק המצלמות המתקדמות, נותרה הרחק מאחור. צלמים רבים מוכנים להשלים עם אופטיקה בינונית ובלבד שהמצלמה שבידיהם תהיה מדגם מעודכן. קשה לי להבין את הרציונל. הרי המצלמה שבידך טובה כמו העדשה שלפניה. האקסיומה הזאת מקורה אמנם בימי הפילם, אבל היא עדיין נכונה: מידת הפירוט, החדות, איזון הצבעים, מראה המשטחים שמחוץ לתחומי עומק השדה והעיוות הגיאומטרי כולם נקבעים בעיקר ע"י האופטיקה. אפילו ב"גימור" של התמונה (גרעיניות, החשכת פינות ומיקרו-קונטרסט) יש לאופטיקה תפקיד מכריע לא פחות מזה של החיישן. לאחרונה התלבט משתתף באחד הפורומים בין שתי מצלמות קומפקטיות. מצלמה א' מצטיינת בתמונה מעט פחות רועשת ב-ISO1600 מאשר מצלמה ב' ולכן היא קיבלה המלצה חמה באותו דיון. איש לא שם לב לכך שטווח מפתחי הצמצם של מצלמה א' הוא f/2.0-f/4.9 בעוד העדשה של מצלמה ב' מצטיינת בצמצם רחב יותר, f/1.8-f/2.5 (טווח אורכי המוקד של שתי העדשות כמעט זהה). זאת רק דוגמה קטנה להטיה עליה אני מדבר.

ישנן שלוש דרכים בהן ניתן לבנות עדשות איכותיות:

גודל - הסרת מגבלת הגודל והמשקל מאפשרת שימוש במספר גדול של אלמנטים. רבות מהעדשות האיכותיות גדולות באורח ניכר מאחיותיהן האיכותיות פחות. כמעט כל עדשה שהיא גדולה וכבדה מהאלטרנטיבות שלה היא גם איכותית מהן. יחד עם זאת, לא יהיה נכון לטעון שעדשות קטנות אינן איכותיות באופן גורף.

"אקזוטיקה" אופטית - שימוש באלמנטים "אקזוטיים" (סוגי זכוכית מסויימים ואלמנטים בעלי צורה בלתי שגרתית) עשוי לשפר מאד את איכות התמונה שעדשה תפיק ואף יחליף את הצורך להגדיל אותה למימדי ענק. דוגמה לכך ניתנת בתרשים הפנימי של אחת העדשות הקטנות ביותר הנמכרות כיום. שימו לב למגוון סוגי הזכוכית בו נעשה שימוש:

אמת בפרסום - נקודה כאובה: במקרים רבים היצרן מאפשר שימוש במפתחי צמצם בהם איכות התמונה ירודה למרות שהוא מודע לכך היטב. הערך השיווקי של עדשת f/1.8 יהיה גדול מזה של עדשת f/2.8 באותו אורך מוקד אפילו אם היא לא תהיה שמישה למעשה בתחום מפתחי הצמצם העודף. השוו את גרף ה-MTF של העדשה הזאת:

עדשה א

לזה של העדשה הזאת:

עדשה ב

שתי העדשות זהות זו לזו מבחינת המפרט היבש שלהן, אבל איכות התמונה שהן מציעות במפתח צמצם רחב שונה לחלוטין. במקרה של עדשות פריים מהירות כמו אלה המתוארות כאן, מפתח הצמצם המירבי הוא מאפיין מרכזי של העדשה. ההגינות היתה מחייבת שהיצרן של עדשה א' יקבע לה מפתח צמצם מירבי של f/2.8, שבו מרכז התמונה מתחיל להנות מחדות סבירה (לצורך העניין, ערך של 1850 מבטא את הגבול שבין חדות ורכות). אילו נקט היצרן של עדשה ב' באותה טקטיקה, הוא בוודאי יכול היה לקבוע בעדשה שלו מפתח צמצם מירבי של f/1.4, אם לא f/1.2, ערכים בהם התמונה היתה ודאי חדה יותר ממה שעדשה א' מציעה במפתח הצמצם המירבי שלה (ערך של 40 משקף את הגבול שבין חדות ורכות). אלא שהיצרן בחר לשווק עדשה בעלת איכות מצוינת ברוב מפתחי הצמצם שלה. צלם העומד לפני רכישת המצלמה הרצינית הראשונה שלו לא תמיד יבין את האמת המרה ויעדיף להתרחק מיצרן ב' בטענה שהעדשות שלו יקרות יותר.
אינני טוען שניתן ללמוד הכל על איכות של עדשה מתרשים ה-MTF שלה. אדרבא, עדשות נבחנות רק לאור התצלומים שהן מפיקות לאורך זמן. מצד שני, כל צלם שברשותו עדשה איכותית יודע להבחין בהבדלים. כאמור, המצלמה שבידך טובה כמו העדשה שלפניה.
.