יום ראשון, 5 באוגוסט 2012

דרך הייסורים של הצלם הצעיר: חלק ב' - מיקוד

רוב הצלמים החובבים מגיעים אל העיסוק האינטנסיבי במדיום הזה מתוך כוונה מופשטת "להפיק תצלומים טובים יותר". אם תשאל צלם שנמצא ממש בראשית דרכו למה הוא מתכוון ב"תצלום טוב", כמעט תמיד הוא יצביע על תכונות צורניות שמאפיינות ציוד צילום יקר, גם אם לא ידע בדיוק מה משפיע עליהן. למשל, פוקוס סלקטיבי מהווה משאת נפש שכיחה. עומק טונאלי, פירוט רב, חדות גבוהה ורווית צבע חזקה הן תכונות צורניות אחרות שמזוהות עם צילום איכותי. מצד שני, אם תשאל את אותו צלם מה הוא נוהג לצלם על פי רוב יוזכרו נושאים שמשתייכים להגדרה הכוללנית "סגנון חיים": משפחה, חברים, טיולים, מסיבות, מעט נוף, מעט אוכל, מעט הופעות ומעט ספורט. ה"חבילה" הצילומית הזאת אולי נראית סטנדרטית בעיני אדם מן הישוב, אבל היא מגוונת מאד. למעשה יש צלמים מעטים מאד המסוגלים להתמודד איתה במידה אחידה. חשוב להדגיש שלמרות רבגוניותה, החבילה הזאת משקפת מוטיבציה "פנימית". במלים אחרות, בשלב התחלתי זה של האבולוציה שלו הצלם מתמקד בנושאים הלקוחים מסגנון החיים האישי שלו ומעולמו הספציפי. הוא כמעט שאינו מושפע ממקורות מידע גנריים.
השלב האבולוציוני הזה בא אל קיצו עם ההבנה של הצלם שכדי להפיק תצלומים "טובים" יותר עליו להניח את ידו על מצלמה מתקדמת יותר, בעלת ביונט התומך בהחלפת עדשות. רכישת מצלמת הרפלקס הדיגיטלית הראשונה היא ציון דרך קריטי באבולוציה של כל צלם. הסיבה לכך היא האינטרסים המנוגדים שמצלמות כאלה משרתות: מחד, המצלמות האלה מהירות יותר, משוכללות יותר, מציעות טווח דינאמי עדיף, יותר פירוט ופוקוס סלקטיבי במידת מה (עם עדשות הקיט הנפוצות). מאידך, הן דורשות התמחות. מצלמה כזאת משרתת את החבילה הצילומית הטיפוסית של צלם מתחיל במידה פחותה מאשר מצלמת סופר-זום קומפקטית. רוב התצלומים שהצלם יפיק יצולמו באור יום וללא תנועה של הנושא. בתנאים כאלה קיימת עדיפות לעומק השדה הגדול של מצלמה קומפקטית. בנוסף, טווח אורכי המוקד העצום בו מתאפיינות המצלמות האלה יציע לצלם גמישות תפעולית שהיא מעל ומעבר לכל יתרון של מצלמת הרפלקס והעדשות הפשוטות שלה. הצלם עומד בפני ברירה: לדבוק בכל הז'אנרים בהם עסק עד כה ואף להגדיל ולהוסיף לרפרטואר שלו ז'אנרים חדשים או לבחור מתוכם אחד או שניים שהוא אוהב במיוחד ולהתמקד בהם. למרות הנטיה הטבעית לבחור באפשרות הראשונה (שהרי המצלמה החדשה והנוצצת נראית חסרת מגבלות), דווקא האפשרות השניה פרודוקטיבית יותר ובוודאי חסכונית יותר. מצלמת הרפלקס הראשונה מציבה לפני בעליה מלכודת דבש שקשה מאד לעמוד בפניה.
תלונות אופיינית של משתמשי DSLR חדשים נוגעות ל"זום", לחדות התוצאות ולצבעים העמומים המאפיינים את התצלומים. הצלם מתחיל להתייעץ בדבר הצעדים הנדרשים על מנת לתקן ליקויים אלה (במקרה הטוב עם חבריו המנוסים ממנו ובמקרה הפחות טוב עם מומחים ברשת) ועד מהרה נפתח לפניו עולם חדש ומופלא של אפשרויות הן בדמותן של עדשות איכותיות (ובמקרים רבים יקרות כמו המצלמה שזה עתה רכש) והן בדמותן של תוכנות עיבוד התמונה. במקביל נחשף אותו צלם אומלל לעולם הרחב של הטכניקה הצילומית ולאותם גימיקים איזוטריים (ה-HDR, תאורת הסטודיו וחבריהם הרבים) השאולים מן הצילום המסחרי. התוצאה טראגית: במקום להתמקד בצילום שלו, הצלם מרחיב את תחומי העניין שלו עוד ועוד עד שהוא הולך לאיבוד באנדרלמוסיה. פתאום לא ברור ברור לו לשם מה הוא מצלם והוא מתקשה להפריד בין הראיה שלו, הטכניקה שלו (לפני החשיפה ואחריה) והציוד שלו. הוא מפתח עניין - בעת ובעונה אחת - בהיבטים הטכנולוגיים והפיזיקליים של הצילום, בשיטות של עיבוד תמונה ממוחשב, בהיסטוריה של הצילום, באמנות, בז'אנרים צילומיים קרובים ורחוקים ואפילו בדרכים בהן יוכל להתפרנס מן הצילום שלו. תוך זמן קצר הוא ירכוש בממון רב ציוד צילום מגוון לו יזדקק על מנת לתרגם את כל הידע החדש הזה לכדי מיומנות מעשית.

העניין הוא שברוב המקרים החגיגה הזאת תהיה לשווא כי מה שהגביל את הצילום שלו מלכתחילה לא היה קשור כלל להיבטים חומריים. יידרשו לו כמה שנים על מנת לחזור ולהתמקד בצילום הספציפי שלו. אילו רק מישהו היה מסביר לו את פני הדברים בזמן ומסייע לו להתמקד...

אם אתה צלם צעיר שזה עתה רכש את מצלמת הרפלקס (או ה-EVIL) הראשונה שלו, נסה לענות על השאלות האלה:
  • מה אתה אוהב לצלם?
  • באיזה סוג של צילום אתה חושב שאתה מצטיין (בהשוואה לחבריך)?
  • האם אתה רואה בצילום שלך (בחר אחד מן השניים): כלי לביטוי אישי או כלי לתיעוד מקומות / אנשים / אירועים?
  • מדוע חשוב לך ליצור תצלומים איכותיים מבחינה טכנית? האם אתה מקווה למכור את עבודתך? להדפיס במימדים גדולים? האם אתה פרפקציוניסט?
  • האם אתה ניחן בראיה חזקה וספציפית מספיק על מנת שתוכל להתבונן בעבודתם של אחרים מבלי להעתיק אותה?
  • האם אתה רואה בעיבוד התמונה ברכה או כאב ראש?
  • האם אתה חש שעליך להצדיק את ציוד הצילום שרכשת?
  • האם אתה מתעניין בציוד הצילום בו משתמשים אחרים?
  • איזה מן הגורמים הבאים מגביל את הצילום שלך יותר מן האחרים: ציוד, ידע, מיומנות, כישרון או מחסום יצירתי?
חשוב על השאלות האלה היטב. התשובות להן יבהירו לך היכן אתה עומד ומה באמת ישרת את הצילום שלך בעתיד הקרוב. כלים חדשים ומיומנות טכנית יתנו תשובה מספקת רק לעתים רחוקות. לעומת זאת, אם תתמקד בנושאים הקרובים ללבך ותתעלם מהרעש שמסביב הצילום שלך יעלה ויפרח. חבל שתבזבז חמש שנים עד שתגיע למסקנה הזאת.

חלק א' בסדרה "דרך הייסורים של הצלם הצעיר" פורסם כאן.
.

5 תגובות:

  1. אנונימי5.8.2012, 22:04

    שאול,
    לדעתי אתה טועה ומטעה, כולי תקווה שצלמים צעירים לא יקשיבו לדבריך.

    כל צלם עדיף שימצא את דרכו האישית וילמד את רזי המקצוע בשנתיים שלוש הראשונות.
    הייתי מסכים עם אימרה: רוצה לדעת לצלם? לך ולמד צילום באופן רציני בלימודים גבוהים או במסגרת שוות ערך.

    אגב, אותו דבר נכון גם לצלמים המעוניינים לצלם סרטים, רצוי מאוד שילמדו קולנוע.

    השבמחק
    תשובות
    1. אני תומך בהשכלה בכל לבי, אבל זאת צריכה להיות השכלה רחבה שמעניקה כלים לחשיבה ולניתוח. הערך של לימודי צילום גבוהים מועט בעיני אם הם לא כוללים רקע אמנותי, סוציולוגי, פסיכולוגי ומדעי. צילום הוא הרבה יותר מטכניקה.

      מחק
  2. אנונימי6.8.2012, 14:03

    מסכימה לחלוטין שצריך לפתח בעיקר את העין לצילום, את הראיה והביטוי האישי.
    מי שיש לו את זה, יוציא תמונות נפלאות אפילו בטלפון סלולרי...
    אבל - מי שרוצה להשיג תוצאות איכותיות, רצוי שיידע גם את הצד הטכני ויפתח אותו במקביל.
    אשרי מי שיכול לפתח את שני הצדדים האלה יחד!

    השבמחק
  3. הי שאול,

    אני צלם חובב בתחילת דרכי ומידי פעם קורא בבלוג שלך.
    אני בדרך! כלל אני נהנה מהפוסטרים ורובם מעוררים מחשבה, עם הנוכחי לא הסתדרתי
    רשימת השאלות שהצבת, לדעתי לא קשורה לסיכום וניתן להגיע אליו גם בלי לענות על השאלות
    חשבתי הרבה על השאלות ולא הבנתי איפה אני עומד כמו שכתבת וגם לא מה ישרת אותי בצילום
    לגבי השאלות:
    שאלה שניה- אני לא מצטיין בשום תחום (לדעתי). אז? בשביל זה אני לומד. מה אני אמור להפיק מהשאלה הזו
    שאלה רביעית- אני רוצה להשתפר בטכניקה כי מעבר לתוכן האמנותי של התמונה אני רוצה שהיא גם תראה טוב מבחינה טכנית
    שאלה שישית- מה הקשר לעיבוד תמונה לאיכות הצילום מבחינה אומנותית? לדעתי דווקא עיבוד יכול סייע לספר את התמונה ולשרת אותה לעיתים ואני אישית לא מוצא בזה רע
    שאלה שביעית- אני לא מכיר מישהו שלא רוצה להצדיק את הציוד שקנה. אחרת הוא מתבאס וגם אני בדרך! כלל אחרי תקופה של ״השלמה״ מוכר אותו
    שאלה תשיעית ואחרונה - כולם גם יחד. אני צלם חובב,

    לגבי השאלה של התבוננות ללא העתקה ממש אשמח אם תסביר. אנו יוצרים לפי עולמנו האישי, החוויות שעברנו והמראות שעברנו. יוצרים במוזיקה מן הסתם מושפעים ממוזיקה שהם שומעים ואוהבים ולעיתים משתמשים. כמה ציורים יש מתקופת הרנסנס של נשים חצי שוכבות על ספה וחצי ערומות? כמה פורטרטים צוירו לאורך ההסטוריה? עדיין כל ציור שונה מקודמו ודווקא כאן באה לידי ביטוי הטכניקה של הצייר. אני לא מבין איך אפשר להעתיק תמונה אלא אם לשכפל אותה אחד לאחד ולהגיע לאותם נתוני חשיפה. אם שכפלתי קומפוזיציה עם שחקנים אחרים ורקע אחרים זו כבר לא אותה תמונה. או שכן? איפה עובר הקו הדק של זכויות יוצרים של צלמי הפורטרטים ?
    אם תמונה או צלם השפיעו עלי כיום ובעוד כמה זמן אקלע לסיטואציה שבה אוכל לצלם תמונה דומה בהשראת אות תמונה שאני אוהב אז להימנע מכך מחשש שאתפס בהעתקה?

    בכל מקרה אני ברך כלל נהנה לקרוא את הפוסטרים שלך ולומד מהם
    תודה

    השבמחק
    תשובות
    1. אורן שלום.
      שאלה שניה - כל אחד מצטיין במשהו. אם אתה אוהב לעסוק בספורט אתה ודאי מצטיין בצילום ספורט. אם אתה מתעניין בבעלי חיים תהיה צלם טבע מוכשר. וכן הלאה.
      שאלה רביעית - זה ברור, אבל מהי הסיבה העמוקה לעניין שלך באיכות טכנית? האם חשובה לך דעתם של אחרים? האם אתה מכוון לסטנדרטים המסחריים מתוך תקווה למכור את התצלומים שלך? אם לא - כדאי להתרכז בתוכן. השלמות הצורנית תגיע אחר כך.
      שאלה שישית - העיבוד חשוב, אבל שולי יחסית לתוכן (לדעתי).
      שאלה שביעית - תפקידו של הציוד לשרת את היצירה ולא להיפך. אין צורך להצדיק אותו - פשוט משתמשים בו. הרציונליזציה של רכישת ציוד היא בעיה כאובה ולא רק אצל צלמים מתחילים. אנחנו יודעים שהוא לא כל כך חשוב ובכל זאת עוסקים בו ללא הרף.
      שאלה תשיעית - מה מגביל אותך ביותר? בדרך כלל יש גורם אחד דומיננטי שמפריע לנו ורק כשהוא מוסר מן הדרך אנחנו חשים ומגבלים ע"י גורם אחר.
      שאלה חמישית - אין כאן עניין של הפרת זכויות יוצרים אלא של השפעה/השראה. יש הבדל בין "שחזור" של תמונה שמצאה חן בעינינו לבין שימוש בה כנקודת מוצא ליצירה שונה ומקורית. זה מתקשר לדבריו של Mario Giacomelli שציטטתי אתמול.
      אני יודע שזה מבלבל, אבל מקווה שבכל זאת הצלחתי להסביר.

      מחק

Google Analytics Alternative