חדות סלקטיבית ומגבלות הצמצם הרחב

החדות הסלקטיבית היא תכונה אופטית ייחודית לצילום: אנחנו לא מציירים כך ובוודאי שאיננו רואים כך, אבל מאחר שהיא כבר שם אנחנו משתמשים בה. חובבי צילום מתחילים רבים אינם יודעים להגדיר בדיוק מה מאפיין את אותו "מראה מקצועי" שהם מחפשים. ניסיוני מלמד שיש בו שילוב של שלושה מרכיבים: טווח דינאמי רחב שממלא את רוב שטח התצלום בפרטים, צבעים רוויים ו"טבעיים" שמעניקים למתבונן תחושה כאילו הוא נמצא בסצנה המצולמת וחדות טובה, אם כי סלקטיבית, שמסייעת למתבונן להתמצא בסצנה המצולמת ומכוונת את מבטו אל הנושא. ארבעה גורמים משפיעים על האפקטיביות של הפרדת הנושא מהרקע באמצעות חדות סלקטיבית:

• היחס בין מרחק הנושא מהמצלמה לבין המרחק שלו מעצמים אחרים בסצנה
• אורך המוקד
• מפתח הצמצם של העדשה
• שטח המדיום הרגיש לאור - הפילם או החיישן

אין ספק שהגורם המשפיע ביותר הוא יחס המרחקים. הדבר בא לידי ביטויו הבולט ביותר בצילום מאקרו, בו עומק השדה רדוד כל כך עד שיש להשתמש ב"העמסת פוקוס" כדי לקבל נושא מפורט מספיק. מאידך, הפרדה בין שני מישורים סמוכים באמצעות חדות סלקטיבית היא בלתי אפשרית.

שני הגורמים הבאים קשורים זה לזה באופן הדוק, כי כושר הפרדת הפוקוס נמצא ביחס ישר לקוטרו (המוחלט) של עיגול האור התחום בצמצם. מחלקים את אורך המוקד האמיתי של העדשה במספר ה-F שלה. כך למשל, קוטר הצמצם המירבי של עדשת 55 מ"מ בעלת צמצם f/3.5 הוא 15.7 מ"מ, קוטר הצמצם המירבי של עדשת 85 מ"מ בעלת צמצם f/1.8 הוא 47.2 מ"מ ואילו קוטר הצמצם המירבי של עדשת 200 מ"מ בעלת צמצם f/2.8 הוא 71.4 מ"מ.

הגורם האחרון, שטח המדיום הרגיש לאור, איננו משפיע באופן ישיר על כושר הפרדת הפוקוס אבל הוא משפיע על מרחק המצלמה מהנושא: ככל שהמדיום גדול יותר כך יידרש מרחק צילום קטן יותר על מנת לכלול אובייקט נתון במסגרת הפריים משום שאורך המוקד האפקטיבי של עדשה קטן עם הגדלת המדיום. כשמקטינים את מרחק המצלמה מהנושא כושר הפרדת הפוקוס גדל.

כאן המקום לומר משהו על עדשות מהירות: העובדה שעדשה מצוידת בצמצם רחב כגון f/1.4 או f/1.8 אין בה כדי להעיד על איכות התמונה במפתח הצמצם המירבי. ברוב* העדשות האלה, תצלומים המופקים בצמצם פתוח סובלים מאיכות טכנית ירודה שבאה לידי ביטוי בהאפלת פינות, באברציות כרומטיות בולטות, בחוסר חדות ניכר וב"טבעות אור" באזורים שמחוץ לתחומי עומק השדה. אין להכחיש שהמראה האופייני למפתח צמצם רחב הוא ייחודי ועשוי להוסיף "אווירה" חלומית לתמונות, אבל הוא שונה מאד מהמראה ה"מקצועי" שאת מאפייניו מניתי למעלה. עדשות מהירות מצטיינות על פי רוב באיכות בניה גבוהה (הן מיועדות לצלמים מקצועיים ולכן יקרות יחסית) ובאיכות תמונה גבוהה מאד במפתחי צמצם מיטביים (על פי רוב f/2.8 או סגור יותר). הן עשויות להגביר את בהירות העינית (הדבר תלוי גם במבנה העינית עצמה) ומאפשרות, בלית ברירה, פתיחה של הצמצם למפתח גדול, אבל אם השיקול העיקרי ברכישת עדשה כזאת הוא קבלת עומק שדה רדוד - מוטב לחשוב שנית. עדשה בעלת אורך מוקד גדול יותר או פשוט התקרבות אל הנושא ישיגו את אותה מטרה במחיר נמוך יותר ובאסתטיקה "קונבנציונאלית" יותר.

* בעדשות מהירות אחדות ניתן לצלם בצמצם פתוח מבלי "לשלם" באיכות התמונה. הקבוצה הזאת כוללת את עדשות Summilux ו-Noctilux של לייקה, את עדשת 50mm f/1.7 SMC-M של פנטקס, את עדשת 20mm f/1.7 ASPH של פאנסוניק ואולי שתיים או שלוש עדשות נוספות.

 

.