כיצד לכתוב ביקורת - חלק רביעי: האיכות הטכנית

כשדנים בביקורת תמונה אי אפשר להתחמק מהתייחסות לבור העמוק שנקרא "איכות טכנית". בשנים האחרונות קיימת בקרב חובבי צילום מודעות רבה לדברים האלה, עד כי האיכות הטכנית הופכת לדידם של רבים לביטוי נרדף ל"איכות התמונה". הגישה הטכנית מתייחסת לצילום כאל מערכת של בעיות שעל הצלם להתמודד איתן: הבלטה של נושא התמונה באמצעות חדות סלקטיבית, שמירה על כל האינפורמציה הטונאלית של הסצנה בתחומי הטווח הדינאמי של המדיום, הקפאת תנועה והימנעות מגרעיניות יתרה הם האתגרים העיקריים שעומדים בפני הצלם. המשותף לכל ה"בעיות" האלה הוא היחס הישר בין הקלות בה ניתן להתגבר עליהן לבין מחיר המצלמה בה נעשה שימוש. אכן, מצלמה יקרה בעלת חיישן גדול ומתקדם טכנולוגית תוכל לחפות על טעויות חשיפה (באמצעות טווח דינאמי רחב), לסייע בהפרדת הנושא מהרקע (באמצעות עומק שדה קטן), לשמור על תמונה נקיה מרעש דיגיטלי במהירות תריס גבוהה יותר (כמות האור שמגיעה לחיישן גדולה) ואפילו להציע יותר אפשרויות בתיקון הקומפוזיציה לאחר החשיפה (באמצעות רזולוציה גבוהה שמאפשרת חיתוך אינטנסיבי). למעשה, צלם שמחזיק במצלמה כזאת יכול להרשות לעצמו לשגות יותר מאשר חברו שמחזיק במצלמה זולה יותר.

על ביקורת שמתייחסת להיבטים האלה של הצילום לקחת בחשבון את הציוד שנעשה בו שימוש. לדעתי ביקורת על "שמיים שרופים" או על עומק שדה גדול מדי בתצלום שהופק ע"י מצלמה קומפקטית תחטא בחוסר הבנה של מגבלות הציוד. באותה מידה, תלונות על טשטוש תנועה בולט בסצנה שצולמה באור קלוש ללא תאורת עזר הן ברוב המקרים בלתי רלוונטיות (אלא אם כן מטרת הצילום היא הקפאת התנועה). ביקורת טובה תכיל את המגבלות הטכניות השונות שעמדו בפני הצלם ותתייחס לדרכים בהן בחר להתמודד איתן או לעקוף אותן. באותו הקשר, תפקידו של המבקר לא רק לחוות את דעתו על מה שנעשה אלא גם להציע פתרונות יצירתיים שעשויים לעקוף את הקשיים הטכניים. למשל, הטיה של ההתפלגות הטונאלית לאחד הכיוונים (high key או low key) היא דרך יעילה לעקוף מגבלות של טווח דינאמי; שימוש יצירתי בטשטוש תנועה הוא פתרון אלגנטי למחסור באור; צילום מקרוב באורך מוקד רחב הוא תחליף שימושי לעדשה מהירה (לצורך הפרדת הנושא מן הרקע).

צלם טוב יסתדר עם ציוד מוגבל ע"י כך שיצליח לדייק בהגדרות החשיפה ועדיין להשיג את מהירות התריס או את עומק השדה הנחוצים לו. לעומת זאת, צלם מעולה יסתדר עם ציוד מוגבל ע"י כך שישתמש במגבלות להשגת המראה שהוא מחפש. על המבקר לשים את עצמו במקום הצלם ולהתייחס לנקודות האלה כשהוא דן בביצוע הטכני.

ביקורת שדנה באיכות הטכנית של תצלום לא יכולה להתעלם מ"התמונה הכוללת": הגדרות החשיפה, הגימור והעיבוד מטרתם לשרת את הקומפוזיציה ואת המסר (אם יש כזה). צלמים מתחילים רבים, בעיקר כאלה שגילו לאחרונה את היתרונות שבציוד SLR, יוצרים מתוך לוגיקה הפוכה. לדידם הניקיון, החדות, הפירוט וטשטוש הרקע חשובים יותר מהכל. אחד מתפקידיו של המבקר המנוסה הוא להחזיר את האיכות הטכנית לפרופורציה הנכונה שלה ולהציב את הפירמידה על בסיסה. ביקורת אמפתית אבל תקיפה עשויה לחלץ צלמים ש"תקועים" באותם שלבים אבולוציוניים שקשה להיגמל מהם: שלב הפרחים והחתולים, שלב הטלה-פוטו ושלב ה-HDR.

.