בפעם הבאה בה תצלמו פורטרט של אדם אהוב, חשבו על הסרטון הזה:
צילום של פורטרטים איננו עניין של מה בכך. עליך להכיל את האדם שאתה מצלם: לבאר אותו, להבין את הכאב שלו, את ההומור שלו, את החולשה שלו ואת הכוח שבו. את האנושיות שלו. פורטרט טוב הוא יצירה רב מימדית, עמוסה ברבדים ומורכבת. והכלים היחידים העומדים לרשותך הם אור ואמפתיה. אנא, השתמש בהם ברגישות ובתבונה.
.
אמנם אני מסכימה עם דבריך אבל יש לי בעיה קשה עם הסרטון הזה.
השבמחקהסנטימנטליות הרדודה שלו?
מחקאפשר להגדיר את זה כך.
מחקובמילים אחרות, הנוצריות הזו שמאדירה את קיומו של האדם. החותם הזה שחייבים להשאיר, אחרת חיינו אינם שווים. קדושת המוות כהיפוך לחיים במקום מוות כצליל סיום פשוט. קדושת חיי אדם והאדרתם במיקרו במקום במקרו.
קצת צניעות, בקיצור.
if I understand A.Wind right: the basic fear is not to be.
השבמחקso, when you die, you free yourself from that fear, since you die to yourself.
which also could means: EGO=FEAR
anyway the film is full of both!