אילו התקשורת הבינאישית היומיומית שלנו היתה דומה לתרבות הדיון האופיינית ברשת מצבנו היה בכי רע. מה יש בה באנונימיות שמאפשר לאדם לשחרר את חרצובות לשונו ולהשתלח בפראות בזולתו? להידרדר לשפה נמוכה, רצופה עלבונות ואלימות (למרבה המזל וירטואלית)?
לפעמים נדמה לי שהקוד האתי החברתי הוא רק שכבה דקה של קרח שמסתירה תהומות של מים סרוחים. אלמלא נכפו עלינו נורמות תרבותיות היינו מכים זה את זה נפש מבלי לחשוב פעמיים. ובכן, הרשת בכללותה אנונימית וכשאדם איננו נדרש להזדהות הוא יפשוט את דמותו הציבורית וייוותר במערומי נפשו העכורה. למרות זאת, הייתי מצפה לכך שרוב רובם של הכותבים והמגיבים יחיל את הנורמות החברתיות שלו גם על התנהגותו המקוונת וישתמש בלשון מאופקת או לפחות אינטליגנטית. הרי לא כולנו ניחנו בנטיות אלימות. אז מנין כל השנאה הזאת?
אם להתייחס לעניינו הצנוע של הבלוג הזה, אז:
- מדוע מצלמה אחת "מנגבת את הרצפה" עם מצלמה אחרת שה"ביצועים" שלה ב-ISO-(X)XXXX נחותים רק במקצת?
- מדוע יש מצלמות ש"אינן מתאימות לעבודה רצינית"? מהי בכלל "עבודה רצינית"?
- מדוע אינך יכול להשמיע דעה שונה מהקונצנזוס השורר בקהילות מקוונות מסוימות?
- מדוע יצרן המצלמה שאתה משתמש בה אמור להעיד על האופי שלך, על האינטליגנציה שלך או על הדעות הפוליטיות שלך?
- מדוע בעלי הדעות המוצקות ביותר בכל מה שנוגע לציוד צילום הם ברובם צלמים בינוניים?
- מדוע הצילום שלך נבחן על פי המצלמה שאתה משתמש בה? מדוע ה-EXIF חשוב יותר מהתצלום עצמו?
- מדוע דווקא כתיבה מעודנת וסובלנית זוכה לתגובות התוקפניות ביותר?
אשמח אם מישהו יסביר לי.
.
.
קרה לי כמה פעמים שנתקלתי בתגובות כגון, "איך נוכל לדעת לכתוב ביקורת על התמונה שלך, אם אתה לא מעלה EXIF ולא מציין אפילו באיזו עדשה השתמשת?"
השבמחקהשיח האינטרנטי העברי הוא רק בבואה של השיח הישראלי בכלל. והוא לא הגרוע ביותר, לצערינו.
השבמחק