ניהול בלוג הוא לא עניין פשוט: בהתחלה אתה שופע רעיונות גדולים וכותב בקלות ובשטף. עם הזמן הלהט מצטנן. אתה מתחיל לחזור על עצמך פה ושם. הרעיונות לרשימות חדשות מידלדלים ואתה נאלץ לכרות אותם (מלשון כריה) מפה ומשם.
עד היום העליתי משהו לבלוג מידי יום. השבוע, לראשונה מאז נוסד "העין", אצא לחופשה בת שלושה ימים מהכתיבה. אני זקוק להפסקה קצרה. ביום ראשון אחזור עם רעיונות חדשים ותמונות חדשות (אני מקווה).
מקורותיהם של החגים העבריים, בעיקר העתיקים שבהם, נטועים כנראה בחגים פאגניים של עמי מסופוטמיה. ראש השנה חל במולד הירח הראשון בתקופת מלכותו של אל הירח השומרי נָאנָה (יושב בתמונת התבליט), הנמשכת בין ספטמבר למרץ.
זאת תחילתה של תקופה חדשה בשנה. תקופה שבה הקיץ מוציא את ימיו והטבע מתכונן לבוא הגשם. הקשיבו למילותיה של רחל שפירא המתנגנות בלחן היפה של דני עמיהוד מגרונה של חוה אלברשטיין ותבינו.
להזכירכם, לכבוד סוף הקיץ הוכרז כאן על תערוכה חדשה, "שלכת", שעדיין ממתינה לתמונות.
בינתיים אני מבקש לאחל לכם שנה טובה, פוריה ומלאה בהתנסות, בהנאה ובסיפוק. שנה של אור רך ושל צילום מוצלח.
שנה טובה גם לך
השבמחקלגבי הפתיח של הרשומה הזו, אני לא בטוח שפוסט מידי יום זה הדבר שחייב או שהכי טוב לעשות.לפעמים הפסקות קצרות מאפשרות למוח לחשוב יותר בחופשיות על דברים וגם קורים דברים בהפסקות האלה...
תודה. אתה צודק. נראה מה יתחדש בהפסקה הזאת :)
השבמחקשנה טוב גם לך!
השבמחקמזה תקופה נהנה להשכיל וללמוד מהפוסטים שלך.
מבטיח לך שאנו הקוראים נסתפק גם בכמות פחותה של פוסטים.זו לא כמות אלא האיכות!
חופשה נעימה
שנה טובה ומאושרת!
השבמחקשנה טובה!
השבמחקכמובן שהפסקה תמיד עוזרת לעלות רעיונות חדשים. אני אוהב לפעמים לעשות הפסקה קצרה מדברים שגרתיים ויום יומיים (שאיבדו את ההרגשה הייחודית) כדי להרגיש יותר ריגוש כשאני חוזר.
אני בעד תדירות של פעם או פעמיים בשבוע. תדירות כזו לא רק ממלאת מצברים היא גם נותנת זמן עיבוד לקוראים שלפעמים לא יכולים להגיע בזמן אמת לפרסומים.
השבמחקשנה פוריה!
תודה לכולכם על התמיכה.
השבמחקאין הכרח לפרסם כל יום. טוב לפרסם כשיש מה לומר לקהל.
השבמחקאז שנה טובה לך
של הנאה וחדוות יצירה.
ואם מותר, רק הפעם, להזמין אלי לבלוג. גם אצלי יש לפעמים כמה צילומים שאפשר אולי להתגאות בהם :-)
כאן:
http://www.tapuz.co.il/blog/userBlog.asp?FolderName=oferD