יום ראשון, 5 בספטמבר 2010

על חשיבותו (היחסית) של ציוד הצילום

I'll tell you a little secret, though, if you promise not to say it was me who told. Photography isn't about cameras and lenses. Technique is a lot more important than what camera and lenses you use, and your taste is a lot more important than technique, and having something to say is a lot more important than having good taste, and working hard and following through is more important than having something to say. Believe me, great work has been done with worse cameras and lenses than you're using now, and absolutely sh***y work has been done with the most highfalutin' expensive collector cameras on the planet. It ain't the cameras.
Mike Johnston

אין ספק שציוד משובח (ויקר) מקל מאד על השגת תוצאות טובות. הוא עושה זאת בכמה וכמה רמות:
  • חישוב מדויק של החשיפה הנחוצה הוא תנאי להפקת תמונות בהן טווח הבהירות של הסצנה נכלל בתחום הטווח הדינאמי של החיישן. למרבה האירוניה, מצלמות ה-DSLR בעלות החיישן הגדול אינן דורשות חשיפה מדוייקת מאד. ניתן לתקן בקלות יחסית שגיאות בנות סטופ עד סטופ וחצי בשלב עיבוד התמונה ללא נזק ניכר לאיכות הטכנית. דווקא במצלמות בעלות חיישנים קטנים יותר מדידת אור וחשיפה מדויקות הן קריטיות.
  • מיקוד מדויק נחוץ לשם השגת חדות מירבית של נושא התמונה. כשהנושא נמצא בתנועה על המיקוד להיות מושג במהירות רבה. אפליקציות מסוימות (למשל צילום נוף) דורשות חדות מושלמת בכל שטח הפריים שמושגת באמצעות אופטיקה מעולה (ויקרה).
  • רגישות גבוהה של החיישן לאור מאפשרת מהירויות תריס גבוהות יחסית גם כשהאור ניתן במשורה. התכונה הזאת של המצלמות החדשות, במיוחד אלה בעלות החיישנים הגדולים, מאפשרת לצלם גמישות בשימוש בעדשות (למשל, הוא יכול להשתמש בזום איטי בתנאים בהם עד לא מזמן היה צורך בפריים מהיר), באמצעי ייצוב (הצורך בחצובה הולך ונעשה מוגבל לצילום לילה) ובאמצעי תאורה (כיום ניתן לצלם בקלות אנשים בחללים סגורים ללא פלאש).
  • צילום רציף במהירות גבוהה מעלה את הסיכוי לתפוס את "הרגע הנכון" וחוסך מהצלם את הצורך להתרכז בסצנה (לפחות זאת הסברה המקובלת. דנתי בכך בהרחבה בשבוע האחרון).
למעשה ניתן כיום להפיק תוצאות טכניות מעולות באופן אוטומטי לגמרי, ואפילו בתנאים קשים למדי. תן למצלמה לעשות הכל בעצמה ותקבל תמונות מוארות היטב, חדות ונקיות מרעש דיגיטלי. הצלם כבר אינו צריך לעסוק בחישובים ובפרטים טכניים תוך כדי הצילום והוא פנוי יותר "לראות" ולחשוב על בניית התמונה. האם הוא אכן עושה זאת? אני לא בטוח: לפעמים האוטומציה הטכנית גורמת לאוטומציה של העין.
צלם טוב יוכל להתחמק מן המגבלות של הציוד שלו על מנת להפיק תוצאות טובות. צלם מעולה ישתמש במגבלות האלה על מנת להפיק תוצאות טובות עוד יותר. זה עובד גם בכיוון ההפוך: ציוד מוגבל מאלץ את הצלם לחשוב יותר, אבל גם לראות יותר. עליו לחפש קומפוזיציות שיעמדו ביכולות הציוד: מצלמה בעלת טווח דינאמי מוגבל תאלץ את הצלם לחפש רקע כהה ותעדיף low key. עדשה רכה תאלץ את הצלם לחפש נושאים חזקים ובולטים על רקע סביבתם. הסיבה לכך שצלמים מנוסים מאד מעדיפים לעתים קרובות מצלמות ועדשות מוגבלות במקצת על פני המילה האחרונה היא זאת: ציוד מוגבל מאלץ את הצלם להיות ערני יותר, יצירתי יותר וחכם יותר. כשאני משתמש בעדשת פריים ידנית אני מצלם הרבה פחות תמונות מאשר כשאני משתמש בעדשת זום מודרנית, אבל אני אוהב אותן יותר. בניגוד לקלישאה המקובלת, צלם טוב באמת לא יפיק תמונות טובות יותר אם ישתמש בציוד משוכלל יותר. אולי אפילו להיפך.
הנושא הזה שנוי במחלוקת ורבים מכם ודאי לא יסכימו איתי. שתפו את הקוראים האחרים במחשבות שלכם.




2 comments:

  1. מכיוון שאני ממש לא צלם טוב, אני מתעתד לרכוש ציוד איכותי מספיק כדי שיספק אותי מבחינת תוצאות.
    אבל המחשבה מעניינת, כי ברור שבציוד טוב מצלמים הרבה יותר צילומי פארש שנזרקים אח"כ, או נשמרים ללא צורך.

    שבוע טוב לך

    השבמחק

Google Analytics Alternative